פלוגה ז'

הוקמה בראשית 1944 ונועדה לשמש כמפקדת גג לכל המחלקות המיוחדות. נקראה גם פלוגת המטה.
עם הקמתה נכללו בה: המחלקה הגרמנית, המחלקה הבלקנית, המחלקה הערבית, המחלקה הימית ומאוחר יותר מחלקת הטייסים.
עם פירוק המחלקה הבלקנית והתגייסות המחלקה הגרמנית לחי"ל (חטיבה יהודית לוחמת, הבריגדה, גוייסו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה), בסוף 1944, השתנה צביון הפלוגה.שינוי נוסף עבר עליה עם הפיכת המחלקה הימית לפלוגה עצמאית (פלי"ם).
עתה הפכו הסיירות ואיסוף המודיעין למשימותיה העיקריות. בצד המחלקה הערבית הוקמה מחלקת סיירים רגילה, שהוכשרה במיוחד. המחלקה הערבית המשיכה לפעול במשימות להן נדרשה מיומנותה המיוחדת, בכלל זה פעילות מעבר לגבול.
מ- 1946 החלה גם מחלקת הטייסים ליטול חלק באיסוף מודיעין. הטייסים הופעלו למשימות סיור וצילום אוויר של יעדים שלא הייתה אליהם גישה בדרך אחרת. באותה שנה הועמדה המחלקה תחת פיקודו הישיר של מטה הגדוד הרביעי.

פלוגה ז' – פלוגת המטה

פעילות מבצעית: פשיטה על משטרת גבעת-אולגה – 24.11.1945 ,
"ליל הרכבות"- 1.11.1945, "ליל הגשרים", הורדת מעפילים, הצתת אוטובוסים ברמלה.
מחלקות הפלוגה: משמר-העמק – שריד
מחלקת משמרות.
ב-7.1946 , נשלחו רוב חברי המחלקה לקורס מ"כים, השאר עברו למחלקת משמרות.
ב-10.1946 נבחרו 16 בחורים להוות קבוצת עבודה במפעל התע"ש מכון "ביצרון", שהיה בית יציקה לגופי רימונים ופצצות מרגמה, אליהם צורפו כמה בנות ממחלקת שריד.
שלושת סוגי הרימונים העיקריים שיוצרו בתע"ש: רימון שפשוף D, רימון מדגם פולני, גוף רימון "מילס" לא מעובד.
במחצית השנייה של 1947 המחלקה שינתה פניה – המחלקה התפזרה ורוב אנשיה המשיכו במסגרת הגדוד הרביעי לתוך מלחמת העצמאות. בודדים עברו חטיבת הנגב ו"יפתח".
פעילות מבצעית:
שחרור מעפילים ממחנה המעצר עתלית, הפעולה נקבעה ל-10.10.1945,
פיצוץ משטרת שפרעם - ב-21.2.1946 יצאה מחלקת עין-חרוד בפיקודו של עודד מסר לתקוף את משטרת שפרעם, הפעולה עברה בהצלחה. הושמדו כלי רכב ומשוריינים ונהרס אגף של בניין המשטרה.
"ליל הגשרים" ב-16.6.1946 . מבצע מורכב ומקיף שבו פשטו 11 יחידות פלמ"ח על 11 גשרים ממטולה ועד עזה, מהירדן ועד אכזיב. הגשרים פוצצו ונהרסו (פרט לאחד)
וארץ-ישראל נותקה משכנותיה ( בגלל תנועת מכוניות ורכבות).
הכשרות:
הכשרת דפנה – תל-יוסף , מחלקה שלוש – 1943 -1944, הייתה ההכשרה המגויסת הראשונה בפלמ"ח – "החוג העולה" של תנועת המחנות העולים. הם החליטו להפסיק את הלמודים של תלמידי השמיניות בגימנסיה ולהתגייס לפלמ"ח.
הכשרת גדוד ניר – הכשרה ראשונה של "השומר הצעיר" בפלמ"ח. בכנס של "גדוד ניר" הארצי, הוחלט להפסיק את הלמודים ולהתגייס לפלמ"ח. בסוף שנת 1943 התגייסה הכשרת "גדוד ניר" כמחלקה לפלמ"ח. ב-1946 יצאה הכשרת ניר להתיישבות באדמות דנגור בנגב ויסדה את קבוץ נירים. ב-15.5.1943 הותקפה הנקודה ע"י הצבא המצרי, שבעה חברים נפלו בקרב וחמישה נפצעו.
ב-1949 הקבוץ דילג 10 ק"מ צפונה מדנגור- לחירבת מַעִין ועמד שנים בלחימה נגד הפגזות, מיקוש ומסתננים.
סוף 1942 – קורס מ"כים באיילת-השחר. חניכי הקורס היו פסיפס אנושי רבגוני שהגיעו מכל קצווי הארץ: בני קבוצים, בני מושבים, עליית-הנוער, נוער-עובד, סטודנטים מהאוניברסיטה והטכניון וסתם עירונים בני בורגנים. ואפשר לומר שבניגוד לפלוגות אחרות אשר רובן נוצרו מקבוצות הומוגניות (אם זה אנשי הכשרה, צופים ו/או יחידות מאורגנות מההגנה), מחלקת איילת-השחר הייתה תערובת אנושית מרתקת, מסה אנושית תוססת זו, על ניגודיה השונים, גרמה למתח אינטלקטואלי ואידיאולוגי פורה מאד, שהתבטאה בויכוחים עד השעות הקטנות של הלילה, מה שנסך רוח של דבקות, אחווה ורעות. היו בעיקר ערבי שירה מסביב למדורה או בחדר-האוכל.