תרגילי אש פלוגתיים בערבה בשנת 1944
תרגילי האש בסדום שימשו מבחן ליכולת המפקדים לפקד על פלוגה ולהניע אותה כיחידה טקטית. באופן עקיף הם השפיעו על דרכי החשיבה ועל דפוסי האימונים הרצויים גם ביתר יחידות ה'הגנה'. להצלחת האימון הפלוגתי הייתה, קרוב לוודאי, השפעה חיובית על שיקולי מטה הפלמ"ח כשנבחנה האפשרות לשנות את מבנה הפלמ"ח מפלוגות לגדודים בקיץ 1944.
ההחלטה על מעבר למסגרת אימון פלוגתית התקבלה במטה הפלמ"ח בראשית 1944. האימונים במסגרת המחלקה הסתיימו במרבית הפלוגות, והוחלט להתחיל בהפעלת הפלוגה כיחידה טקטית. ראשיתם של האימונים במסגרת הפלוגתית - בפברואר 1944. ביצועם של אימונים נרחבים, הכוללים גם תרגילי אש, באזורים מיושבים, עורר בעיות עקב התנאים המחתרתיים בהם התנהל הפלמ"ח. לבסוף סוכם שהאימון הפלוגתי ישולב בתוכנית המסעות שערכו הפלוגות למדבר יהודה ולערבה. סדום נקבעה כאתר האימונים.
התחמושת הדרושה לתרגילים הפלוגתיים סופקה בחלקה מטעם מטכ"ל ה'הגנה', שהקציב לשם כך מיכסת תחמושת מיוחדת. מקור נוסף לתחמושת היו מגוייסים ארצישראליים ששירתו בצבא הבריטי, וגנבו תחמושת ממחסני הגדודים שחנו בארץ באותה עת.
הנשק שכלל רובים, מקלעים, מרגמות ותחמושת, הועבר לבסיס האימונים באמצעות סירות חברת האשלג שפעלה בים המלח. הפעולה בוצעה בתיווכו של איש ה'הגנה', משה לנגוצקי, שהיה אחראי התובלה של החברה, וללא ידיעת הנהלתה.
הפלוגות (בפועל ביצעו ככל הנראה את האימון שתיים עד שלוש פלוגות) עברו בסדום במהלך מסעותיהן הרגליים לנגב ולמדבר יהודה. האימונים נפתחו במיטווחים, נמשכו בתרגילי אש מחלקתיים והסתיימו בתימרון סכימטי של פלוגה, שכלל תירגול התקפה, חיפוי הדדי באש ובסיוע מקלעים כבדים ומרגמות שלושה אינטש. חתמו את התרגיל: הטלת רימונים, הסתערות, קרב פנים-אל-פנים והתבססות במקום. אנשי השירות הרפואי של הפלמ"ח ניצלו את האימונים בסדום לצורך תירגול תיפקודם של החובשים בתנאי קרב, ולתיפעול בהיקף נרחב של ההיבטים הרפואיים הכרוכים בחיי השיגרה של מחנה צבאי.
בסוכנויות הידיעות התפרסמו ידיעות מופרכות שסיפרו כי בתרגילים שה'הגנה' עושה במדבר נוטלים חלק שישים אלף איש, ואף העיתונות הערבית הסתייעה בשמועות המופרזות שנפוצו לצורכי הסתה אנטי-יהודית. עם זאת, ראוי לציין כי התרגילים הללו היו הגדולים ביותר שערכה ה'הגנה' מאז הקמתה.
תרגילי האש בסדום שימשו מבחן ליכולת המפקדים לפקד על פלוגה ולהניע אותה כיחידה טקטית. באופן עקיף הם השפיעו על דרכי החשיבה ועל דפוסי האימונים הרצויים גם ביתר יחידות ה'הגנה'. להצלחת האימון הפלוגתי הייתה, קרוב לוודאי, השפעה חיובית על שיקולי מטה הפלמ"ח כשנבחנה האפשרות לשנות את מבנה הפלמ"ח מפלוגות לגדודים בקיץ 1944.
התחמושת הדרושה לתרגילים הפלוגתיים סופקה בחלקה מטעם מטכ"ל ה'הגנה', שהקציב לשם כך מיכסת תחמושת מיוחדת. מקור נוסף לתחמושת היו מגוייסים ארצישראליים ששירתו בצבא הבריטי, וגנבו תחמושת ממחסני הגדודים שחנו בארץ באותה עת.
הנשק שכלל רובים, מקלעים, מרגמות ותחמושת, הועבר לבסיס האימונים באמצעות סירות חברת האשלג שפעלה בים המלח. הפעולה בוצעה בתיווכו של איש ה'הגנה', משה לנגוצקי, שהיה אחראי התובלה של החברה, וללא ידיעת הנהלתה.
הפלוגות (בפועל ביצעו ככל הנראה את האימון שתיים עד שלוש פלוגות) עברו בסדום במהלך מסעותיהן הרגליים לנגב ולמדבר יהודה. האימונים נפתחו במיטווחים, נמשכו בתרגילי אש מחלקתיים והסתיימו בתימרון סכימטי של פלוגה, שכלל תירגול התקפה, חיפוי הדדי באש ובסיוע מקלעים כבדים ומרגמות שלושה אינטש. חתמו את התרגיל: הטלת רימונים, הסתערות, קרב פנים-אל-פנים והתבססות במקום. אנשי השירות הרפואי של הפלמ"ח ניצלו את האימונים בסדום לצורך תירגול תיפקודם של החובשים בתנאי קרב, ולתיפעול בהיקף נרחב של ההיבטים הרפואיים הכרוכים בחיי השיגרה של מחנה צבאי.
בסוכנויות הידיעות התפרסמו ידיעות מופרכות שסיפרו כי בתרגילים שה'הגנה' עושה במדבר נוטלים חלק שישים אלף איש, ואף העיתונות הערבית הסתייעה בשמועות המופרזות שנפוצו לצורכי הסתה אנטי-יהודית. עם זאת, ראוי לציין כי התרגילים הללו היו הגדולים ביותר שערכה ה'הגנה' מאז הקמתה.
תרגילי האש בסדום שימשו מבחן ליכולת המפקדים לפקד על פלוגה ולהניע אותה כיחידה טקטית. באופן עקיף הם השפיעו על דרכי החשיבה ועל דפוסי האימונים הרצויים גם ביתר יחידות ה'הגנה'. להצלחת האימון הפלוגתי הייתה, קרוב לוודאי, השפעה חיובית על שיקולי מטה הפלמ"ח כשנבחנה האפשרות לשנות את מבנה הפלמ"ח מפלוגות לגדודים בקיץ 1944.