רא"ל איתן רפאל רפול ז"ל

קורות חיים

רפאל איתן נולד ב-11 בינואר שנת 1929 בתל-עדשים, בעמק יזרעאל. אביו היה אליהו קמינסקי, ממייסדי ארגון "השומר" ומהלוחמים הבולטים בשורותיו. ב-‎1944 (בהיותו בן ‎16) הצטרף לפלמ"ח במסגרת הכשרת משמרות. שרת בפלוגה ה'. עבד במפעל ליצירת רימונים במשמרות. ב-‎1948, עם פרוץ מלחמת העצמאות, הצטרף לגדוד הרביעי של חטיבת "הראל" בתפקיד סמל מחלקה והשתתף בקרבות לשחרור ירושלים. באחד הקרבות, על מנזר סן-סימון בירושלים, נפצע. רפול המשיך את הלחימה והצטרף לגדוד העשירי של חטיבת הראל ולחם עימה עד סיום המלחמה. בתום מלחמת העצמאות שימש סגן מפקד פלוגה, אף שלא עבר קורס קצינים. לאחר המלחמה חזר לתל-עדשים. פעילות בצה"ל: ב-‎1951 התגייס לצה"ל ושימש קצין המבצעים של חטיבה-‎9, ולאחר מכן התמנה למפקד פלוגת המילואים הראשונה של הצנחנים. ב-‎28 באוקטובר ‎1955, בדרגת סרן, השתתף עם לוחמיו בפשיטה על משטרת כונתילה שבסיני, פעולה ראשונה מסוגה בעומק קווי האויב. רפול הסתער בראש הלוחמים דרך מצוק תלול וחיסל עמדת ירי שבלמה את התקדמות הכוח. על פעולה זו זכה בעיטור העוז של צה"ל. בדצמבר ‎1955 נפצע בפעולת כינרת נגד הסורים. באוקטובר ‎1956, פחות משנה לאחר החלמתו מן הפציעה, פיקד במבצע "קדש" על גדוד-‎890 של הצנחנים. צניחת הגדוד שבפיקודו במעבר המיתלה שבחצי האי סיני היתה הצניחה הקרבית היחידה בתולדות צה"ל. בשנת ‎1964 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, וב-‎1967, במלחמת ששת הימים, השתתף בקרבות באזור עזה ונפצע פציעה קשה בראשו. בשנת ‎1969, בתחילת מלחמת ההתשה, מונה לקצין צנחנים וחיל-רגלים ראשי. בשנת ‎1973, במלחמת יום הכיפורים, היה מפקד האוגדה שלחמה בחזית הסורית. אוגדה זו הביאה לבלימת הכוח הסורי וכבשה מובלעת באזור. בתום המלחמה הועלה לדרגת אלוף ומונה לאלוף פיקוד הצפון, ולאחר מכן לראש אגף המטה (אג"ם). באפריל ‎1978 מינה שר הביטחון דאז, עזר ויצמן, את רפאל איתן לרמטכ"ל ה-‎11 של צה"ל. עם מינויו לתפקיד נקט שורת צעדים שנועדו להגביר את המשמעת בצה"ל. בד בבד עם צעדים אלה הרחיב את אחריות הצבא כלפי אוכלוסיות חלשות והקים מפקדה לטיפול בחיילים עם נתונים אישיים נמוכים ("נערי רפול"). ב-‎1981, במהלך כהונתו בתפקיד הרמטכ"ל, נהרג בנו יורם, טייס בחיל האוויר, בתאונת אימונים בדרום הארץ. לאחר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון, בספטמבר ‎1982, בזמן מלחמת "שלום הגליל", הגישה ועדת החקירה שמונתה לחקור את הנושא, ועדת-כהן, דוח קשה נגד הדרג הצבאי, ובראשו איתן, שלדעת חבריה לא פעל למניעת הטבח. עם זאת, בשל הזמן הקצר שנותר לאיתן עד לסיום תפקידו, המליצה הוועדה שלא לנקוט צעדים משמעתיים נגדו. פעילות אזרחית: ב-‎1983 השתחרר רפאל איתן מצה"ל ופנה לקריירה פוליטית. הוא הקים את תנועת "צומת", אשר פעלה תחילה במסגרת חוג רעיוני של תנועת התחיה, שחבריה פעלו נגד הנסיגה מסיני. בשנת ‎1984 נבחר לכנסת ה-‎11 מטעם מפלגת התחיה-צומת. שלוש שנים מאוחר יותר התפלג האיחוד בין שתי התנועות, ובבחירות לכנסת ב-‎1988 התמודדה תנועת צומת באופן עצמאי - בהדגשת מחויבותה לשלמות הארץ, לשיפור רמת החינוך ולמינהל תקין - וזכתה בשני מנדטים. ביוני ‎1990 הצטרפה הסיעה לממשלת יצחק שמיר, רפאל איתן מונה לתפקיד שר החקלאות. סיעת "צומת" פרשה מן הממשלה בדצמבר ‎1991, על רקע חילוקי דעות בנושא תהליך השלום בעקבות ועידת מדריד ובשל חזרת הליכוד מהסכמתו לאפשר לסיעה חופש הצבעה על הצעת החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה. בבחירות ‎1992 זכתה תנועת "צומת" בשמונה מנדטים. איתן בחר להשאיר את סיעתו באופוזיציה לממשלה שהקים יצחק רבין. במהלך התקופה התפוררה הסיעה, וחלק מחבריה פרשו ממנה, הקימו סיעות עצמאיות ותמכו בהסכמי אוסלו בהצבעות בכנסת, בניגוד לדעת התנועה. ב-‎1996 הכריז רפאל איתן על מועמדותו בבחירות לראשות הממשלה, אך הסיר אותה לאחר ש"צומת" הצטרפה לרשימה משותפת עם הליכוד. במסגרת רשימת הליכוד-גשר-צומת זכתה "צומת" לחמישה מושבים, ובממשלה שהקים בנימין נתניהו מונה לשר החקלאות ואיכות הסביבה ולסגן ראש הממשלה. בבחירות של שנת ‎1999 לא עברה "צומת" את אחוז החסימה, ורפאל איתן פרש מן החיים הפוליטיים. רפול היה נגר חובב, עסק בייצור רהיטים בנגרייה ליד ביתו בתל-עדשים. כן עסק בייצור שמן זית משובח. בשנתיים האחרונות לחייו היה אחראי לפרויקט הקמת שובר הגלים בנמל היובל באשדוד. רפאל איתן מצא את מותו ב-‎23 בנובמבר 2004, במזג אוויר סוער, כשנסחף לים בנמל אשדוד. רפול היה נשוי למרים לבית יעקובי היו להם 5 ילדים. שניים מהם נפטרו. שלוש הבנות נשואות. לרפול ומרים היו 12 נכדים ו-3 נינים.