פלי"ם

המחלקה הימית של הפלמ"ח פעלה מדצמבר 1943 עד אפריל 1945. מפקדה היה זלמן פרח. המחלקה הימית הוקמה לאחר שבמהלך שנת 1943 נערכו קורסים ימיים מקצועיים לכל יחידות הפלמ"ח, בסיוע 'המוסד לעליה ב'', לשם גיבוש ראשוני של המסגרת האירגונית והמקצועית ליחידה ימית עצמאית בפלמ"ח. הכוח הימי של הפלמ"ח נועד מראשיתו למלא תפקיד כפול: צבאי - לחימה ימית, ואזרחי - העפלה. מפקד הפלמ"ח, יצחק שדה, יזם את הקמתו מתוך שאיפה לאמן את לוחמי החטיבה בצליחת מכשולי מים ובמעבר דרך הים כחלק מהכשרתם המקצועית. דרישתם של אנשי 'המוסד לעלייה ב', שאול מאירוב (אביגור) ודוידק'ה נמרי, לגבש צוותים מיומנים שיעסקו בהבאת מעפילים לארץ-ישראל, הייתה גורם מכריע בהקמת הכוח הימי בפלמ"ח.
בראשית שנת 1944 הוקמה פלוגת המטה - פלוגה ז', בפיקודו של יהודה בריגר (ברק). לפלוגה זו קובצו כל "המחלקות המיוחדות" של הפלמ"ח, ובהן גם המחלקה הימית. באותה עת עלו הימאים הראשונים של הפלמ"ח על ספינות סוחר ודייג, במטרה לרכוש ניסיון מעשי בעבודה הימית.
עקב תנאי הלימוד הקשים בשטח, שונתה מתכונת ההשתלמות המקצועית של אנשי המחלקה הימית, בסיוע 'המוסד לעליה ב'. 12 איש הצטרפו לקורס מכונאים שנערך בקיבוץ יגור. היתר נחלקו לשניים: חלק אחד החל בסיורים בחופי הארץ במגמה לסרוק אותם לצורך איתור מקומות ראויים לנחיתת אוניות מעפילים, וחלק שני עסק באימון הימי.
התירגול וההדרכה בקורסים מיוחדים לאנשי הפלמ"ח שחודשו בקיץ 1944 נמשכו 12 יום בכל מחזור. עם הזמן, הוסבה ספינת הסוחר "עמוס" לבית-ספר ימי צף שבו רכשו ימאי הפלמ"ח הכשרה מקצועית.
לקראת תום מלחמת העולם השנייה, החליט מטה הפלמ"ח כי צורכי ההעפלה הדוחקים מחייבים להרחיב את מסגרת היחידה הימית. באפריל 1945 הופרדו הימאים מפלוגה ז', מספרם הוגדל והם אורגנו בפלוגה חדשה - פלוגה י' שכונתה הפלי"ם (הפלמ"ח הימי). במהלך שנת 1945 נמצא המימון הדרוש, והחלה ההיערכות להקמתו של כוח ימי בפלמ"ח. לכוח זה נקבעו ארבעה תפקידים עיקריים:
ביצוע ההעפלה , חבלה ימית - הכשרת חבלנים ימיים לפגיעה בכלי שייט ובמתקני חוף של הנאצים , תובלה ימית -הפעלת כלי שייט להובלת יחידות, אספקה ותחמושת ויחידות נחיתה - אימון יחידות רגלים להשתמש בכלי שייט בעלי יכולת נחיתה בחוף האויב.