מחלקה ערבית - "השחר"

המחלקה הערבית של הפלמ"ח, שכונתה "השחר", פעלה בשנים 1950-1943. חברי המחלקה נקראו 'מסתערבים' (מתחזים כערבים). פעילותה הייחודית כללה אימוני 'הסתערבות', חדירה ושהות בעומק שטח האוייב בארץ-ישראל ובמדינות ערב לצורך איסוף מידע מודיעיני, ומבצעים נקודתיים מגוונים. השתיקה היתה לחם-חוקם של ה'מסתערבים'. למשימות יצאו לרוב כבודדים או בזוגות, ובדרך-כלל איש לא ידע על פעילות רעהו גם לאחר סיומה, בבחינת: ככל שתדע פחות - מוטב; כי מי שאינו יודע - אין לו גם סודות לגלות אם ייפול בידי האוייב.
באוגוסט 1948 הוכפפה מחלקת ''השחר'' ל'שירות המודיעין' (חיל המודיעין של צה"ל) כיחידה אורגנית, ששמה "ש.מ. 18". היחידה פוזרה בשנת 1950, ולמעשה הייתה הכוח האחרון של הפלמ"ח שפורק.
חשיבותה של "השחר" טמונה בהיותה דוגמא למימוש רעיון הפעולה בעורף האוייב, ולהכשרה נאותה של מגוייסים ש"יושתלו" כסוכני מודיעין בעומק שטחי האוייב. מקרב ה'מסתערבים' צמחו בימי מלחמת העצמאות כמה מסוכני המודיעין הראשונים של מדינת ישראל בארצות ערב. לאחר המלחמה התגייסו רבים מחברי "השחר" לשירותי הביטחון החשאיים של מדינת ישראל.