הסיירים ותפקידם בפלמ"ח

מאז ייסוד הפלמ"ח הפכו המושגים "סיורים" ו"סיירים" לחלק בלתי נפרד מהווייתן של יחידותיו. כל יחידה ויחידה בפלמ"ח ראתה בסיורים שערכה ובהדרכת ה"סיירים" שנבחרו מטעמה מרכיב מרכזי בהכנותיה הצבאיות, ובשעת קרב - חלק בעל חשיבות רבה להצלחת המשימה שניצבה לפניה.

תפקידם של ה"סיירים" היה לִצפות אל הנתיבים המובילים לשטח האויב ולהכירם, על מנת לצייד את המפקד בידע מכסימאלי לגבי מה שעתיד לעמוד לפניו: לדווח לו מהם פני השטח, מהי עוצמת הכוחות שעומדים מולו ומהו מרחב התמרון של חייליו במהלכם בשטח. מטרתו העיקרית של ה"סייר" הייתה להוביל את היחידות לשטח האויב בדרך הטובה, היעילה והקצרה ביותר. מטרה נוספת: ליווי הכוחות, שאותם הובילו במסעותיהם ובסיוריהם ברחבי הארץ.
הגישה הבסיסית של מפקדי הפלמ"ח לתפקיד הסיירות גרסה ניצול מכסימאלי של תנאי השטח, כדי שההפתעה, שבפניה יעמוד האויב בעת הקרב, תהיה גדולה ככל הניתן. לשם כך הפך תפקיד ה"סיירים" לחשוב ולמשמעותי ביותר.

במסגרות השונות של הפלמ"ח עוצבו לסיירים שיטות חינוך מיוחדות ונערכו אימונים רבים ומורכבים להכשרתם - חלקם בעלי אופי עיוני וחלקם האחר בעלי אופי מעשי. לאורך זמן התפתח בקרב הסיירים הווי מיוחד, במיוחד במסעות שערכו מעת לעת, ואשר בהם גובשה גם דרכם הייחודית במסגרותיו השונות של הפלמ"ח.