לחימת חטיבת יפתח בגזרת חירבת מחאז

המצרים גילו את מקומו של שדה-התעופה שהחליש את השפעת המצור שהטילו על הנגב. הם ראו בקשר האווירי בין הנגב לצפון הארץ, הפרת הפסקת האש וסיכון עבורם. עלה חשש שינסו לפגוע בתפקוד השדה, על-ידי תפיסת מוצבים וקידום ארטילריה. כדי למנוע אפשרות זו, הטיל מח"ט יפתח, מולה כהן, על הגדוד השלישי לתפוס משלטים בצד הדרך מפלוג'ה לבאר-שבע.
תפיסת התלים: אחרי שבתל-מליחה התגלו סימני התחפרות, תפס כוח מהגדוד הראשון שכלל לוחמים מפלוגה ד', בפיקוד פנחס 'סיקו' זוסמן בליל ה- 8/9 את תל-קונייטרה, תל-נג'ילה ותל-מליחה - כולם ממזרח ומצפון, לשדה 'אבק'. בכל תל החזיק כוח של שתי כיתות. תפיסת התלים היוותה איום על אזור פלוג'ה.
כבר בבוקר ה-8/9, קידמו המצרים משוריינים לעבר תל-קונייטרה. משעות הצהרים הפגיזו אותו בתותחים ומרגמות. בשעות אחר-הצהריים, הדפו המגינים שתי הסתערויות של פלוגה מוקטנת.
כעבור יומיים, חודשה הפגזת התותחים על התל והמגינים הדפו שתי הסתערויות של כוח בסדר-גודל פלוגתי. ב-16/9 השתלטה חטיבת יפתח גם על תל-חאסי וב-23/9 החליף הגדוד הראשון את הגדוד השלישי בהחזקת התלים. ב-30/9, על מנת לאבטח את הדרך מתל-קונייטרה דרומה - הועבר הכוח שהחזיק בתל נג'ילה לחרבת מחאז.
קרבות חרבת מחאז: ב- 1/10/48 לפנות ערב, בחיפוי מרגמות כבדות, תקף כוח משימה של גדוד מצרי, שכלל שתי מחלקות חי"ר, שישה זחל"מים ושתי שריוניות, את המשלט. על הכוח המצרי פקד רס"ן עבדול נאצר. מפקד מחלקת הפלמ"ח נפצע, סגנו נהרג, וגם מפקד צוות המרגמות 81 מ"מ נפצע - והמחלקה נסוגה לתל-נג'ילה.
ב-2/10/48 פקד המג"ד - אסף שמחוני, על מ"פ א' ('חקה'-יצחק חופי) לכבוש את משלטי חירבת-מחאז, עוד באותו לילה. לאזור הגיעה פלוגה נוספת של הגדוד הראשון. בחיפוי הפגזה מתותחי 65 מ"מ, הסתער הכוח בחשיכה וכבש את המשלט ללא התנגדות. ב- 3/10/48 – התארגנה מחלקה מוגברת בפיקוד דוב גוטסמן להגנה על המשלט. מחלקת החבלה מיקשה את הדרך למשלט וסביבו. עוזי מאירסון, מפקד היחידה המשוריינת, עבר לשרת תחת פיקוד הגדוד הראשון וקיבל משימה לאבטח את יחידות הגדוד המתבצרות. במקביל, החליטה מפקדת דוויזיה 3 המצרית לכבוש את המשלטים וכוחות ערביים החלו להתרכז באזור התלים.
ברביעי באוקטובר, לאחר שרוכזו מאות ערבים מהסביבה, נפתחה בשעות אחה"צ התקפה על המשלט. בחיפוי אש מרגמות כבדות, הסתער כוח של כ- 400 איש, אך נהדף בידי המגינים. לפלוגה א', שהגנה על המשלט, היו 3 הרוגים ו- 3 פצועים.
ב- 5/10/48, החל משעות הבוקר נערכו על המשלט ארבע הסתערויות של כוח בן כ- 400 איש, אך כולן נהדפו. בשעה 16:00 התקרב כוח שריון של האויב עד לטווח של כ- 300 מ' מבלי שהמגינים הבחינו בו, הסתער על המשלט וכבש אותו. המגינים נסוגו, בחיפוי ארטילריה ומחלקת זחל"מים. 10 פצועים פונו מהמשלט, אך נותרו בו שני הרוגים, שלושה פצועים וכלי-נשק.
המח"ט מולה כהן, פקד על המג"ד שמחוני לארגן מיד כוח להתקפת-נגד. הכוח כלל דרג מסתער (מחלקה "רכובה" על זחל"מים וכיתה רגלית) ודרג מסייע - 5 תותחי 65 מ"מ ופלוגה מסייעת, ולה 2 מרגמות 81 מ"מ ושני מק"בים. בשעה 18:30 החל הדרג המסייע להפגיז את המשלט באש מרוכזת והדרג המסתער השלים עד 19:00, את השתלטותו על המשלט ללא נפגעים. בלילה הוחלף הכוח המסתער במחלקה 1 מפלוגה ד' (50 לוחמים) עליה פיקד משה הורביץ.
ביום המחרת קודמו יחידות שריון ורגלים לקרבת המשלט וחבלנים המשיכו למקש את האזור. האויב ריכז באל-קוביה ובפלוג'ה כוח שכלל: 6 טנקים קלים, 28 נושאי-ברן, כ-20 משוריינים ו- 30 משאיות מלאות חיילים. בבוקר ה-7/10/48 – הפגיזו המצרים את המשלט במרגמות ובתותחי 25 ליטראות. החלה התקפת שריוניות ושתי פלוגות סדירות. המגינים הדפו בשעות לפני הצהרים שלוש הסתערויות של האויב.
היחידה המשוריינת של יפתח, שאמצעי-הלחימה שלה נלקחו שלל בצפת ובלוד, תקפה את משורייני המצרים, והחי"ר המצרי נסוג. אחרי-הצהרים תקף חיל-האוויר המצרי את חירבת-מחאז, את עמדות הנשק-המסייע, את תל-נג'ילה, את שדה-התעופה 'אבק' ואת רוחמה וגרם נזקים.מנגד,תקפו תותחני גבעתי שיירות מצריות. ביום-הקרב הזה נהרגו 4 לוחמים, אחד מהם בעת הנחת מוקשים סביב המשלט. נלקח שלל רב של כלי-נשק. בלילה בוצעה החלפת כוחות בקו, ופלוגה ב' קיבלה את האחריות על החזקת המשלטים. בבוקר ה-10/10/48, הופיעו שני משוריינים ומכונית-משא עמוסי אנשים, במרחק 2 ק"מ. אנשי יפתח פתחו לעברם באש והם נעלמו. בתום שבוע של קרבות קשים, בו עברה השליטה על המשלט מספר פעמים מיד אל יד, נותרה חירבת מחאז בשליטת חטיבת יפתח. ב-13/10 הוחלף כוח יפתח בחלק מהתלים ביחידות חי"מ ממחוז הנגב.