אספקה בהיטס

משנחסמה הדרך היבשתית עלתה חשיבות הנתיב האווירי, בעיקר להובלת נשק, תחמושת, מפקדים, בעלי תפקידים מיוחדים ופינוי פצועים ושבויים. בהדרגה הוארכו מסלולים והחלו להפעיל מטוסי תובלה גדולים למספר ישובים בנגב. מלבד מטוסים קלים, בקו תל-אביב – ניר-עם, בוצעו טיסות לתחזוקת הנקודות הנצורות בתוך הנגב - כפר דרום ובית-אשל, נבטים - במטוסים דו-מנועיים מסוג "רפיד". אלה היו מסוגלים להטיס מטען במשקל עד 450 ק"ג. לאחזקת כלל יישובי מרחב הנגב הופעלו משדה תעופה בעקיר מטוסי "דקוטה" שהטיסו כ-3 טון. אולם, השדה היחיד בנגב, שהתאים לנחיתת "דקוטות", שלא היה בטווח ארטילרי של האויב, היה ברביבים. ברביבים, שהייתה בקצה הדרומי של מרחב הגדוד השמיני, לא היו כוחות לפריקה מהירה של המטוסים, גם העברת המטען במשאיות בדרכי עפר וחול לאזור דורות - רוחמה, הייתה כרוכה בבזבוז דלק ובעומס רב על כלי הרכב בנגב. בסוף יוני הותקנה תאורה למסלולי הנחיתה בנגב ועברו לטיסות ליליות.
הקושי בהפעלת שדה המרוחק מהמרכזים בנגב, זרז הכנת מסלולים נוספים ונחיתת מטוסים כבדים - החל ב-1/7 בנבטים המבודדת, ב-8/7 בדורות ומה-22/8 במסלול שבין רוחמה לשובל.