שירות הקשר
חשיבות מיוחדת נודעה ל'שירות הקשר' בפלמ"ח, משתי סיבות עיקריות: האחת - הפיזור של יחידות החטיבה (במסגרות מחלקתיות) על פני כל הארץ, והשנייה - קיומה המחתרתי של החטיבה והכורח לשמור על חשאיות אירגונית ומבצעית.
העליה לברור חיל, חדר הקשר
קיום אמצעי קשר יעילים חיוניים ליכולת התיפקוד התקינה של כוח צבאי בעיתות רגיעה ובשעות חירום וקרב. חשיבות מיוחדת נודעה ל'שירות הקשר' בפלמ"ח, משתי סיבות עיקריות: האחת - הפיזור של יחידות החטיבה (במסגרות מחלקתיות) על פני כל הארץ, והשנייה - קיומה המחתרתי של החטיבה והכורח לשמור על חשאיות אירגונית ומבצעית.
בראשית 1942 הוחל בתהליך הקמתו של 'שירות הקשר' בפלמ"ח, ובחודש מרס נערך קורס הקשר הראשון. בוגרי הקורס היו מקימי רשת הקשר האלחוטי של הפלמ"ח, שכונתה: "תמר" (להבדיל מרשת "אמנון" של כל אירגון ה'הגנה'). המפקד הראשון של 'שירות הקשר' היה אברהם תנחלסון. בהמשך עמדו בראש השירות חיים פרדקין (פורת) ומנחם יצחקי.
תחומי הפעילות של 'שירות הקשר':
1. תיאום שוטף בין מטה הפלמ"ח לבין בסיסי הפלמ"ח הפרושים בקיבוצים ובמושבים.
2. תקשורת בין מטה הפלמ"ח לבין מיפקדת ה'הגנה'.
3. קיום קשר בין הבסיס בארץ לבין בסיסי ה'מוסד לעליה ב'' וה'הגנה' באירופה, וכן עם אוניות המעפילים (שאנשי הקשר בהן כונו - "גדעונים").
4. הקמה ותיפעול של תחנות קשר מיוחדות - זמניות - במטה הפעולה, בעת מבצעיה של 'תנועת המרי העברי'.
הנשים מילאו כ- 60 אחוזים מתפקידי 'שירות הקשר'. עקב דלותם של אמצעי הקשר שעמדו לרשות ה'הגנה' והפלמ"ח היה עיקר תפקידם של הקשרים בפועל עורפי ולא מבצעי. עובדה זו איפשרה לאחוז גבוה יחסית של נשים להימנות עם חברי 'שירות הקשר'.
משך השירות של אנשי המקצוע בתחום הקשר היה כמעט בלתי מוגבל. רק במקרים מיוחדים שוחררו אנשים מתפקידם. הכשרת אדם לתפקיד קשר, עד שהגיע לרמת מיומנות גבוהה, הייתה כרוכה בזמן רב ותבעה מאמצים ניכרים. מה עוד שמתוקף תפקידם הייתה לאנשי הקשר נגישות לעניינים רבים המסווגים בדרגת רגישות עליונה. בזכות קירבתם למוקדי ההתרחשויות והמגע ההדוק בינם לבין המפקדים הבכירים והפעילים המרכזיים ב'חטיבה', נהנו הקשרים ממעמד מיוחד בפלמ"ח.
בראשית 1942 הוחל בתהליך הקמתו של 'שירות הקשר' בפלמ"ח, ובחודש מרס נערך קורס הקשר הראשון. בוגרי הקורס היו מקימי רשת הקשר האלחוטי של הפלמ"ח, שכונתה: "תמר" (להבדיל מרשת "אמנון" של כל אירגון ה'הגנה'). המפקד הראשון של 'שירות הקשר' היה אברהם תנחלסון. בהמשך עמדו בראש השירות חיים פרדקין (פורת) ומנחם יצחקי.
תחומי הפעילות של 'שירות הקשר':
1. תיאום שוטף בין מטה הפלמ"ח לבין בסיסי הפלמ"ח הפרושים בקיבוצים ובמושבים.
2. תקשורת בין מטה הפלמ"ח לבין מיפקדת ה'הגנה'.
3. קיום קשר בין הבסיס בארץ לבין בסיסי ה'מוסד לעליה ב'' וה'הגנה' באירופה, וכן עם אוניות המעפילים (שאנשי הקשר בהן כונו - "גדעונים").
4. הקמה ותיפעול של תחנות קשר מיוחדות - זמניות - במטה הפעולה, בעת מבצעיה של 'תנועת המרי העברי'.
הנשים מילאו כ- 60 אחוזים מתפקידי 'שירות הקשר'. עקב דלותם של אמצעי הקשר שעמדו לרשות ה'הגנה' והפלמ"ח היה עיקר תפקידם של הקשרים בפועל עורפי ולא מבצעי. עובדה זו איפשרה לאחוז גבוה יחסית של נשים להימנות עם חברי 'שירות הקשר'.
משך השירות של אנשי המקצוע בתחום הקשר היה כמעט בלתי מוגבל. רק במקרים מיוחדים שוחררו אנשים מתפקידם. הכשרת אדם לתפקיד קשר, עד שהגיע לרמת מיומנות גבוהה, הייתה כרוכה בזמן רב ותבעה מאמצים ניכרים. מה עוד שמתוקף תפקידם הייתה לאנשי הקשר נגישות לעניינים רבים המסווגים בדרגת רגישות עליונה. בזכות קירבתם למוקדי ההתרחשויות והמגע ההדוק בינם לבין המפקדים הבכירים והפעילים המרכזיים ב'חטיבה', נהנו הקשרים ממעמד מיוחד בפלמ"ח.