ה'חוליה' היבשתית - שיירת כפר גלעדי
ב- 13 ביוני 1945, הורתה מפקדת ה'הגנה' ליישובים להתנגד "בנימוס ובהחלטיות" לחיפושי מעפילים, ולהסתייע בתושבי יישובים סמוכים במטרה להפריע את מלאכת המחפשים. הפקודה הועמדה במבחן מעשי ב-6 באוקטובר 1945, כשהגיעה שיירת מעפילים לקיבוץ כפר-גלעדי.
סוף מלחמת העולם השניה והחודשים שלאחר סיומה היו חודשי השיא בעלייה דרך גבול הצפון. את זרם המעפילים הגבירו המהומות שפרצו בסוריה ובלבנון באותה עת. המתיחות באזור גברה והשלטונות הבריטים, שחשו בתכונה המוגברת, שיגרו כוחות נוספים לשמור על הגבולות. ב- 13 ביוני 1945, הורתה מפקדת ה'הגנה' ליישובים להתנגד "בנימוס ובהחלטיות" לחיפושי מעפילים, ולהסתייע בתושבי יישובים סמוכים במטרה להפריע את מלאכת המחפשים. הפקודה הועמדה במבחן מעשי ב- 6 באוקטובר 1945, כשהגיעה שיירת מעפילים לקיבוץ כפר-גלעדי.
אנשי 'החוליה' היבשתית היו אמורים לקבל מעבר לגבול את השיירה שיצאה מביירות, ולהבריחה ארצה. אולם השיירה, שמנתה 53 מעפילים, בהדרכתם של יהושע בהרב מ'המוסד לעלייה ב'' ומשה עדאקי מיחידת 'המסתערבים' של הפלמ"ח, התאחרה. ארבעת אנשי 'החוליה', שהמתינו לה בנקודה המוסכמת, שבו לכפר-גלעדי. עם שחר חצתה השיירה באופן עצמאי את גבול הלבנון וקרבה לשערי הקיבוץ. בדרכה נתקל בה נוטר ערבי, שהזעיק תגבורת. למקום הגיעו כמה חיילים בריטים ובתיגרה שהתפתחה במקום הוכה אחד הקצינים. יעקב ורדי מ'החוליה', שצפה לכיוון ממנו אמורה הייתה לבוא השיירה, הבחין בנעשה והזעיק את חברי הקיבוץ אשר מיהרו לסייע למעפילים להיכנס למשק וחסמו את שעריו. תביעת הבריטים להסגיר את המעפילים נענתה בשלילה.
אנשי 'החוליה' היבשתית היו אמורים לקבל מעבר לגבול את השיירה שיצאה מביירות, ולהבריחה ארצה. אולם השיירה, שמנתה 53 מעפילים, בהדרכתם של יהושע בהרב מ'המוסד לעלייה ב'' ומשה עדאקי מיחידת 'המסתערבים' של הפלמ"ח, התאחרה. ארבעת אנשי 'החוליה', שהמתינו לה בנקודה המוסכמת, שבו לכפר-גלעדי. עם שחר חצתה השיירה באופן עצמאי את גבול הלבנון וקרבה לשערי הקיבוץ. בדרכה נתקל בה נוטר ערבי, שהזעיק תגבורת. למקום הגיעו כמה חיילים בריטים ובתיגרה שהתפתחה במקום הוכה אחד הקצינים. יעקב ורדי מ'החוליה', שצפה לכיוון ממנו אמורה הייתה לבוא השיירה, הבחין בנעשה והזעיק את חברי הקיבוץ אשר מיהרו לסייע למעפילים להיכנס למשק וחסמו את שעריו. תביעת הבריטים להסגיר את המעפילים נענתה בשלילה.