ביצוע הפעולה ותוצאותיה

רפאל גינצבורג ("תרנגול") מהגדוד הראשון עמד שוב בראש חוליית הפריצה, בה היו חמישה חבלנים. בלילה שלפני כן הגיע הכוח התוקף עד לפאתי היעד אך עקב השעה המאוחרת והירח המלא החליט ריבקינד לבטל את הפעולה. מטה הפלמ"ח הורה לכוח לבצע את הפעולה בלילה הבא. מזג האוויר הגשום הכביד אמנם על תנועת הכוח אולם סייע להתקרבות שקטה עד לגדרות. חמשת החבלנים פרצו את שתי הגדרות הראשונות. השטח המואר והחשוף בין הגדר השניה לגדר השלישית חייב זחילה איטית: מרחק של עשרה מטרים שחצייתו ארכה שעה וחצי. לאחר פריצת הגדר השלישית הגיעו החבלנים לחומה שהקיפה את מיתקן הרדאר. הם שילשלו פנימה את חומרי הנפץ ונסוגו לאחר שכבר התגלו ובעוד המטענים מתחילים להתפוצץ. הרדאר נופץ בחלקו הגדול.
הכוח התוקף הצליח לחמוק ללא אבידות מכוחות הצבא הבריטים שפתחו באש עזה ויצאו למרדף אחריו. הלוחמים הסתירו את נישקם בבית-כנסת בשכונת אחוזה בחיפה, והגיעו חזרה בשלום לבסיסם בקיבוץ יגור בדרך עקיפה. הבריטים הוסיפו לחפש אחריהם בשבילים ובכבישים המוליכים לשכונות חיפה, אולם ללא הועיל.
העובדה שהפלמ"ח הצליח לחדור בשנית למחנה בהר הכרמל, אף על פי שהבריטים ידעו כי מיתקן הרדאר מהווה יעד לתקיפה ואף הגבירו את אמצעי הביטחון סביבו, העידה על יעילות האימונים הממושכים של לוחמי הפלמ"ח, שהיו למעשה עיקר משמעותם של החיים ביחידה.
אחד ממפקדי הצבא הבריטי, ג'ון ד'ארסי, הגיב על הפעולה באומרו: "אפשר להכיר מיד כי זהו מעשה ידיו של הפלמ"ח".