פעילות חינוכית - תרבותית של הפלמ"ח
חברי הפלמ"ח פעלו כשליחים בתחומי חינוך ולימוד
מסביב למדורה הפלוגתית
חברי הפלמ"ח פעלו כשליחים בתחומי חינוך ולימוד למגוייסי נוער השכונות, במחנות המעצר בקפריסין ולאנשי הגח"ח.
מגוייסי נוער השכונות : בשנים 1942 -1944 ניהל הפלמ"ח מבצע שמטרתו לגייס לשורותיו נערים עובדים בני הארץ, רובם ממשפחות מעוטות יכולת וחלקם הגדול ממוצא מזרחי. נערים אלה ייצגו חתך חברתי שונה מרוב מגוייסי הפלמ"ח, שהיו בני משקים, בוגרי בתי-ספר תיכוניים ותנועות הנוער החלוציות. המסגרת דרכה הגיעו נערי השכונות לפלמ"ח הייתה תנועת הנוער-העובד, שראתה בגיוסם אמצעי להגברת כוחה ולהפצת תורתה הרעיונית, וגם דרך חינוכית טובה. מרבית הנערים הגיעו לפלמ"ח כשהתגייסו לעבוד במשקים או שהצטרפו לקבוצות שהתגבשו כהכשרות מגוייסות. אחרים הגיעו לפלמ"ח ישירות.
גילם הצעיר של בני השכונות, מוצאם החברתי ואורח החיים השונה שהורגלו בו חייבו כלים חינוכיים מיוחדים. מדריכיהם בפלמ"ח הגדירו אותם כ"גורם בעייתי", שרמת השכלתו נמוכה ויש לו "מנטליות מיוחדת". מסיבה זו ייחסו המדריכים חשיבות רבה לחינוכם של הנערים.
פעילות בקפריסין: פעולות הפלמ"ח בקפריסין התרכזו בהקמת אירגון 'שורות המגינים', אשר עסק באימונים, בהדרכה ובחינוך. המטרה העיקרית והחשאית הייתה הכשרתם הצבאית של הצעירים בקפריסין לקראת הצטרפותם לכוחות המגן בארץ, בתקווה שיתגייסו לפלמ"ח. בשלב הראשון,
כ- 30 פלמ"חניקים שירתו בקפריסין במסגרת שורות המגינים. הם היו השליחים הצעירים ביותר בקפריסין. רובם היו ילידי הארץ, וזו הייתה עבורם פגישה ראשונה עם שארית הפליטה. למרות הפער המנטלי והזרות, הם מצאו שפה משותפת עם אנשי המחנות - כשם שלימדו את חניכיהם עברית ושירי ארץ ישראל, כך למדו מהם יידיש. הם שהביאו למעפילים לראשונה את טעמה המיוחד של הארץ, עוד בטרם הגיעו אליה. פעילות בקרב חברי גח"ל: מטה הפלמ"ח שייחס חשיבות רבה למטען הרוחני-אידיאולוגי של חייליו, שאף ליישם נורמה זו גם על המצטרפים החדשים לשורותיו. המטה חייב את יחידותיו באחריות לא רק לאימונו הצבאי של העולה, אלא גם לחינוכו: לימוד השפה העברית, הנחלת ערכי החלוציות והציונות והליכות החברה הארץ ישראלית.
מגוייסי נוער השכונות : בשנים 1942 -1944 ניהל הפלמ"ח מבצע שמטרתו לגייס לשורותיו נערים עובדים בני הארץ, רובם ממשפחות מעוטות יכולת וחלקם הגדול ממוצא מזרחי. נערים אלה ייצגו חתך חברתי שונה מרוב מגוייסי הפלמ"ח, שהיו בני משקים, בוגרי בתי-ספר תיכוניים ותנועות הנוער החלוציות. המסגרת דרכה הגיעו נערי השכונות לפלמ"ח הייתה תנועת הנוער-העובד, שראתה בגיוסם אמצעי להגברת כוחה ולהפצת תורתה הרעיונית, וגם דרך חינוכית טובה. מרבית הנערים הגיעו לפלמ"ח כשהתגייסו לעבוד במשקים או שהצטרפו לקבוצות שהתגבשו כהכשרות מגוייסות. אחרים הגיעו לפלמ"ח ישירות.
גילם הצעיר של בני השכונות, מוצאם החברתי ואורח החיים השונה שהורגלו בו חייבו כלים חינוכיים מיוחדים. מדריכיהם בפלמ"ח הגדירו אותם כ"גורם בעייתי", שרמת השכלתו נמוכה ויש לו "מנטליות מיוחדת". מסיבה זו ייחסו המדריכים חשיבות רבה לחינוכם של הנערים.
פעילות בקפריסין: פעולות הפלמ"ח בקפריסין התרכזו בהקמת אירגון 'שורות המגינים', אשר עסק באימונים, בהדרכה ובחינוך. המטרה העיקרית והחשאית הייתה הכשרתם הצבאית של הצעירים בקפריסין לקראת הצטרפותם לכוחות המגן בארץ, בתקווה שיתגייסו לפלמ"ח. בשלב הראשון,
כ- 30 פלמ"חניקים שירתו בקפריסין במסגרת שורות המגינים. הם היו השליחים הצעירים ביותר בקפריסין. רובם היו ילידי הארץ, וזו הייתה עבורם פגישה ראשונה עם שארית הפליטה. למרות הפער המנטלי והזרות, הם מצאו שפה משותפת עם אנשי המחנות - כשם שלימדו את חניכיהם עברית ושירי ארץ ישראל, כך למדו מהם יידיש. הם שהביאו למעפילים לראשונה את טעמה המיוחד של הארץ, עוד בטרם הגיעו אליה. פעילות בקרב חברי גח"ל: מטה הפלמ"ח שייחס חשיבות רבה למטען הרוחני-אידיאולוגי של חייליו, שאף ליישם נורמה זו גם על המצטרפים החדשים לשורותיו. המטה חייב את יחידותיו באחריות לא רק לאימונו הצבאי של העולה, אלא גם לחינוכו: לימוד השפה העברית, הנחלת ערכי החלוציות והציונות והליכות החברה הארץ ישראלית.