מקורות הגיוס עם הסכם ההכשרות
‘הסכם ההכשרות’ שנחתם בסוף קיץ 1944, בין התנועות הקיבוציות, תנועות-הנוער החלוציות ומטה הפלמ"ח, הבטיח מקור גיוס גדול וקבוע לפלמ"ח.
‘הסכם ההכשרות’ שנחתם בסוף קיץ 1944, בין התנועות הקיבוציות, תנועות-הנוער החלוציות ומטה הפלמ"ח, הבטיח מקור גיוס גדול וקבוע לפלמ"ח.
תנועות-הנוער שלקחו חלק בהסכם זה היו ‘הנוער-העובד’ ו’המחנות-העולים’. ‘השומר-הצעיר’, ‘הצופים’, ‘התנועה-המאוחדת’ ותנועת 'המכבי הצעיר', הצטרפו להסכם בהדרגה.
גרעיני תנועות אלה התגייסו לפלמ"ח באופן מאורגן, כל גרעין כיחידה אחת. הגרעינים כללו מספר רב של בנות (40% בממוצע), ושיעור קטן של בנים בלתי כשירים לפעילות צבאית, מבחינה גופנית. חניכי תנועות-הנוער הגיעו בדרך כלל מהיישובים העירוניים.
קשת המתגייסים הייתה מגוונת: בחלק לא גדול מגרעיני ‘הנוער-העובד’ היו צעירים בני משפחות בעלות הכנסה נמוכה, שחסרו השכלה תיכונית מלאה. רוב הבוגרים של תנועות-הנוער החלוציות הגיעו מרקע כלכלי מבוסס ורמת השכלה תיכונית. המשותף לכולם היה חינוכם במסגרת אידיאולוגית-חלוצית שהכינה את בוגריה להגשמה בהתיישבות העובדת, ונטלה על עצמה את חובת ההתגייסות לפלמ”ח.
בעקבות תנועות-הנוער החלוציות העירוניות, הלכו גם חברות הנוער העולה, שהתחנכו בקיבוצים ובמוסדות חינוך של ‘עליית-הנוער’ והתגייסו לפלמ”ח. במקביל, המשיכו גם רוב בני המשקים הבוגרים (שהשתייכו גם הם ל’הנוער-העובד’), למלא את חובתם הצבאית במסגרת הפלמ”ח.
תנועות-הנוער שלקחו חלק בהסכם זה היו ‘הנוער-העובד’ ו’המחנות-העולים’. ‘השומר-הצעיר’, ‘הצופים’, ‘התנועה-המאוחדת’ ותנועת 'המכבי הצעיר', הצטרפו להסכם בהדרגה.
גרעיני תנועות אלה התגייסו לפלמ"ח באופן מאורגן, כל גרעין כיחידה אחת. הגרעינים כללו מספר רב של בנות (40% בממוצע), ושיעור קטן של בנים בלתי כשירים לפעילות צבאית, מבחינה גופנית. חניכי תנועות-הנוער הגיעו בדרך כלל מהיישובים העירוניים.
קשת המתגייסים הייתה מגוונת: בחלק לא גדול מגרעיני ‘הנוער-העובד’ היו צעירים בני משפחות בעלות הכנסה נמוכה, שחסרו השכלה תיכונית מלאה. רוב הבוגרים של תנועות-הנוער החלוציות הגיעו מרקע כלכלי מבוסס ורמת השכלה תיכונית. המשותף לכולם היה חינוכם במסגרת אידיאולוגית-חלוצית שהכינה את בוגריה להגשמה בהתיישבות העובדת, ונטלה על עצמה את חובת ההתגייסות לפלמ”ח.
בעקבות תנועות-הנוער החלוציות העירוניות, הלכו גם חברות הנוער העולה, שהתחנכו בקיבוצים ובמוסדות חינוך של ‘עליית-הנוער’ והתגייסו לפלמ”ח. במקביל, המשיכו גם רוב בני המשקים הבוגרים (שהשתייכו גם הם ל’הנוער-העובד’), למלא את חובתם הצבאית במסגרת הפלמ”ח.