פעולות הבריטים בשבת השחורה

המבצע החל עם שחר. הבריטים הטילו עוצר, כיתרו 27 מיישובי ההתיישבות העובדת וערכו בהם חיפושים. השלטונות סברו שהיישובים הללו משמשים כבסיסים של יחידות הפלמ"ח, כמקומות מסתור לכלי נשק וכמסייעים להעפלה. בו בזמן נערכו חיפושים נרחבים בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים וביתר הערים הגדולות והוחרמו מיסמכים.
בקיבוץ יגור נחשף מחסן הנשק הגדול ביותר של ה'הגנה'. בקיבוץ מזרע מצאו הבריטים את הצריף בו שכן מטה הפלמ"ח. עקב ההתראה הקצרה, הוצפן רק חלק מהחומר החשאי שהיה במקום, וחלקו נשרף מבעוד מועד. הבריטים הצליחו לאתר את כרטסת השמות של חברי הפלמ"ח. למרבה המזל לא גילו את המפתח לפיענוח השמות ולא זיהו את הקוד שעל-פיו נכתבו השמות, או שלא הספיקו לעשות שימוש בגילוי שברשותם. אולם תפיסת כרטסת השמות בידי הבריטים הייתה כשלעצמה כישלון חמור של הפלמ"ח ועוררה דאגה רבה ב'הגנה'.
מבין 2,700 העצורים ב"שבת השחורה" (רובם חברי ההתיישבות העובדת) היו יותר ממאתיים לוחמי פלמ"ח, כחמישית מכלל לוחמי הפלמ"ח. הם הוכנסו לארבעה מחנות מעצר שהוקמו ברפיח. כמו-כן נאסרו רבים ממנהיגי הסוכנות-היהודית והוועד הלאומי ונכלאו בלטרון. השהות במעצר הייתה קצרה יחסית, והשחרורים הדרגתיים: האחרונים שוחררו בסוף אוגוסט 1946. מעצרי "השבת השחורה" פגעו רק מעט ביכולת התיפקוד של הפלמ"ח. נפגעו בסיסים מעטים (יחסית) של היחידה; רבים מהלוחמים הספיקו להסתלק מהמשקים שהוקפו ולצאת לשדות ולהרים, תודות להתראה המוקדמת שנמסרה על-ידי מטה הפלמ"ח.