מעורבות נשים במבצעים ובפעילות קרבית בתק' המאבק
השאיפה לקחת חלק בפעילות המבצעית ליוותה את הנשים המגוייסות לפלמ"ח משך כל שנות קיומו. השאיפה מומשה באופן שונה בכל תקופה, וברוב המקרים רק אצל חלק קטן מהמגוייסות.
השאיפה לקחת חלק בפעילות המבצעית ליוותה את הנשים המגוייסות לפלמ"ח משך כל שנות קיומו. השאיפה מומשה באופן שונה בכל תקופה, וברוב המקרים רק אצל חלק קטן מהמגוייסות.
בפעולות השיתוף עם המודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה, פעלו נשים אחדות עם יחידות המסתערבים בסוריה ובלבנון, בעיקר בתפקידי קשריות. בקבוצת המתנדבים שאומנה לצנוח מעבר לקווי האויב הנאצי באירופה, לשם יצירת קשר עם ארגונים פרטיזניים, שולבו שלוש נשים, שתיים מהן לוחמות פלמ"ח: חביבה רייק (ז"ל), שוריקה ברוורמן; וחברת קיבוץ - חנה סנש (ז"ל).
לאחר שהוסרה סכנת הפלישה ונפסק שיתוף הפעולה עם הבריטים פחתה הפעילות המבצעית של פלוגות הפלמ"ח. כוחות הפלמ"ח היו בין הכוחות שפעלו, בהוראת מוסדות היישוב, במאבק נגד פעילי המחתרות האצ"ל והלח"י ('הפורשים'). בתפקידים אלו נטלו גם נשים חלק פעיל, כמו מעקב אחרי האנשים וסיוע בלכידתם.
בתקופת המאבק בבריטים, בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה לבין מלחמת העצמאות, התעצמה פעילותו המבצעית של הפלמ"ח בכל התחומים והגיעה לשיאה במבצעי 'תנועת המרי'. בפעולות המאבק הייתה רמת המעורבות של הנשים גבוהה מאד. הן היו שותפות לכל סוגי הפעולות והוכיחו את התועלת שבאימונים ובהשתלמויות המקצועיות שניתנו להן במהלך שירותן.
המעורבות הגדולה ביותר הייתה במבצעי ההעפלה (העלייה הבלתי ליגאלית). אחדות בלבד לקחו חלק גם בפשיטות על מתקנים ובסיסים של הכוחות הבריטים. ב'החוליה' שהבריחה עולים בדרך היבשה מסוריה ומלבנון היו כשש נשים. היו נשים גם באוניות המעפילים וגם בתחנות החוף, רובן בתפקידי קשר ורפואה. הנשים שהשתייכו ל'גדעונים' פעלו כאלחוטאיות בחו"ל ובארץ. מספר רב ביותר של נשים היו בכוח שסייע בהעלאת עולים לחוף ובהסתרתם מפני השלטונות. מספר חברות מילאו תפקידי הדרכה ואימון ב'שורות המגינים' במחנות המעצר בקפריסין, שעסקו במתן הכשרה צבאית למעפילים.
נשים השתתפו בפעולות הקרביות של יחידות הפלמ"ח נגד יעדים בריטים. כהרס הגשרים ('ליל הגשרים'), בפיצוץ הרדאר בחיפה ובפריצה למחנה עתלית ועוד. חלקן כלוחמות ממש בתפקידים קרביים, רובן בתפקידי סיוע בעורף.
ניתן לקבוע שבכל התקופה שלפני מלחמת העצמאות, הייתה מעורבותן של הנשים בפעילות המבצעית פחותה מזו של הגברים, אבל הייתה גבוהה. לאחר הסכם ההכשרות המגוייסות עלה מספר החברות בפעילות המבצעית. מסגרות הפעולה השונות איפשרו לנשים לבטא את כישוריהן המקצועיים שנרכשו באימונים ובקורסים ואת נחישותן בדרישה לקחת חלק בפעילות לצד חבריהן הגברים.
בפעולות השיתוף עם המודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה, פעלו נשים אחדות עם יחידות המסתערבים בסוריה ובלבנון, בעיקר בתפקידי קשריות. בקבוצת המתנדבים שאומנה לצנוח מעבר לקווי האויב הנאצי באירופה, לשם יצירת קשר עם ארגונים פרטיזניים, שולבו שלוש נשים, שתיים מהן לוחמות פלמ"ח: חביבה רייק (ז"ל), שוריקה ברוורמן; וחברת קיבוץ - חנה סנש (ז"ל).
לאחר שהוסרה סכנת הפלישה ונפסק שיתוף הפעולה עם הבריטים פחתה הפעילות המבצעית של פלוגות הפלמ"ח. כוחות הפלמ"ח היו בין הכוחות שפעלו, בהוראת מוסדות היישוב, במאבק נגד פעילי המחתרות האצ"ל והלח"י ('הפורשים'). בתפקידים אלו נטלו גם נשים חלק פעיל, כמו מעקב אחרי האנשים וסיוע בלכידתם.
בתקופת המאבק בבריטים, בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה לבין מלחמת העצמאות, התעצמה פעילותו המבצעית של הפלמ"ח בכל התחומים והגיעה לשיאה במבצעי 'תנועת המרי'. בפעולות המאבק הייתה רמת המעורבות של הנשים גבוהה מאד. הן היו שותפות לכל סוגי הפעולות והוכיחו את התועלת שבאימונים ובהשתלמויות המקצועיות שניתנו להן במהלך שירותן.
המעורבות הגדולה ביותר הייתה במבצעי ההעפלה (העלייה הבלתי ליגאלית). אחדות בלבד לקחו חלק גם בפשיטות על מתקנים ובסיסים של הכוחות הבריטים. ב'החוליה' שהבריחה עולים בדרך היבשה מסוריה ומלבנון היו כשש נשים. היו נשים גם באוניות המעפילים וגם בתחנות החוף, רובן בתפקידי קשר ורפואה. הנשים שהשתייכו ל'גדעונים' פעלו כאלחוטאיות בחו"ל ובארץ. מספר רב ביותר של נשים היו בכוח שסייע בהעלאת עולים לחוף ובהסתרתם מפני השלטונות. מספר חברות מילאו תפקידי הדרכה ואימון ב'שורות המגינים' במחנות המעצר בקפריסין, שעסקו במתן הכשרה צבאית למעפילים.
נשים השתתפו בפעולות הקרביות של יחידות הפלמ"ח נגד יעדים בריטים. כהרס הגשרים ('ליל הגשרים'), בפיצוץ הרדאר בחיפה ובפריצה למחנה עתלית ועוד. חלקן כלוחמות ממש בתפקידים קרביים, רובן בתפקידי סיוע בעורף.
ניתן לקבוע שבכל התקופה שלפני מלחמת העצמאות, הייתה מעורבותן של הנשים בפעילות המבצעית פחותה מזו של הגברים, אבל הייתה גבוהה. לאחר הסכם ההכשרות המגוייסות עלה מספר החברות בפעילות המבצעית. מסגרות הפעולה השונות איפשרו לנשים לבטא את כישוריהן המקצועיים שנרכשו באימונים ובקורסים ואת נחישותן בדרישה לקחת חלק בפעילות לצד חבריהן הגברים.