החשיבה הצבאית בפלמ"ח
מעצבי החשיבה הצבאית של הפלמ"ח הניחו כי התורה הצבאית הינה חלק בלתי נפרד מהשקפת עולמם ומניסיונם של הציבור והיחידים המרכיבים את היחידה הצבאית. ערכי היסוד שהדריכו אותם: ראיית האדם כמרכז הכוח של המערכת הצבאית, חינוכו למחשבה עצמית וטיפוח מעורבותו האישית בהבנת עקרונות הלחימה ומטרותיה.
תיאוריה צבאית, המתאימה לתנאי הארץ ולמעמד היהודים בה בשנות המנדט הבריטי, התפתחה בתהליך מתמשך. ראשיתה בימי אירגון 'השומר', בהגנה עצמית על נפש ורכוש. המשכה בתקופה המשתרעת מהקמת ה'הגנה' ב- 1920 עד אמצע שנות השלושים, בהתבצרות ביישובים באסטרטגיה מיגננתית, היינו - הצמדת התגובה לתקיפת האוייב. מפנה מהותי בתפיסה הצבאית התחולל בימי 'המרד הערבי' (1939-1936), עם הניסיונות הראשונים "לצאת מהגדר" במארבים שביצעה "הנודדת" בפיקוד יצחק שדה בהרי ירושלים; בפעולות 'פלגות הלילה' בראשותו של אורד וינגייט; ובהקמת 'פלוגות השדה' (פו"ש).
בשנת 1941 הוקם הפלמ"ח. אימוניו ופעולותיו בראשית שנות הארבעים הביאו להאצת פיתוחה של התיאוריה הצבאית הארצישראלית המקורית ולשיכלולה. במלחמת העצמאות עמדה תורת הלחימה במבחנה העליון כהלכה.
מעצבי החשיבה הצבאית של הפלמ"ח הניחו כי התורה הצבאית הינה חלק בלתי נפרד מהשקפת עולמם ומניסיונם של הציבור והיחידים המרכיבים את היחידה הצבאית. ערכי היסוד שהדריכו אותם: ראיית האדם כמרכז הכוח של המערכת הצבאית, חינוכו למחשבה עצמית וטיפוח מעורבותו האישית בהבנת עקרונות הלחימה ומטרותיה. ערכים אלה ניכרו בגיבוש תפיסתו הצבאית של הפלמ"ח, שעיקריה - חינוך מתמיד לפריצת מוסכמות ולגמישות מחשבתית, יוזמה בקביעת יעדי הפעולות, עיתויין ועוצמתן, גישה התקפית עקיפה ושילוב לוחמה זעירה ולוחמה סדירה בפעולות יום ולילה.
לרעיונותיו ולאישיותו של יצחק שדה, המפקד הראשון של פלמ"ח, הייתה השפעה מכרעת על פיתוח החשיבה הצבאית של החטיבה. שדה גרס כי אין להעתיק דגמים הקיימים בצבאות בעולם ולטפח את הקצונה הצבאית ככת סגורה של בעלי מקצוע. התורה הצבאית הארצישראלית לא תעוצב בידי מומחים-לדבר אלא תתגבש כדרך מעשה האמן, המסגל את החומרים העומדים לרשותו לתנאי הסביבה. ראוי להדגיש גם את תרומתם של יגאל אלון, מחליפו של שדה בתפקיד, ויצחק דובנו ('יואב'), קצין ההדרכה הראשי בפלמ"ח (שנפל כמפקד קיבוץ נגבה במלחמת העצמאות). המרת האחידות והשיגרה, האופיינים למסגרות הצבאיות המקובלות בטקטיקה מקורית, המותאמת לאמצעים ולחומר האנושי של הפלמ"ח, הדריכה את הגותם הצבאית של מקימיו ומפקדיו.
במסגרת מטה הפלמ"ח פעלה ועדה מקצועית, שהופקדה על פיתוח המחשבה ועל גיבוש התורה הצבאית של החטיבה, בראשות מפקד הפלמ"ח ובהשתתפות סגנו, קצין המבצעים, קצין ההדרכה הראשי ומספר מפקדים נבחרים. פירות עבודתה ניכרו ברמת האימונים של היחידות ובאופיים, בפיתוח מקצועות צבאיים שלא היו מקובלים עד אז ב'הגנה' ובטיפוח שכבת מפקדים צעירה שהצטיינה בגישה מקורית להתמודדות בסוגיות צבאיות.
התיאוריה הצבאית שנוצרה בפלמ"ח הושפעה מתחושת העליונות והמקצועיות בתחום הביטחון שהקרינו אנשי החטיבה ומפקדיה; ובה בשעה היא נטעה בהם הרגשת ייחודיות וביטחון ביכולתם למלא כל צַו שיטילו עליהם ראשי היישוב. גישת הפלמ"ח צמחה ב'הגנה' תוך לימוד מהתורה הצבאית הבריטית וגם בעימות מתוך ניגוד לגישת הצבא הסדיר, בה דגלו שליחי האירגון ששירתו ביחידות הצבא הבריטי וב'בריגדה העברית' במלחמת העולם השנייה.
דוד בן-גוריון, שהחל מדצמבר 1946 החזיק בתיק הביטחון בהנהלת-הסוכנות היהודית, ביקר קשות את התורה הצבאית של הפלמ"ח. ביקורתו הושפעה מהמאבק הפוליטי בתוך תנועת העבודה וגם מחוסר האמון העמוק שרחש למישנה צבאית שלא נלמדה בצבאות סדירים.
הפלמ"ח לא הוקם כיחידה צבאית רגילה אלא ככוח מתנדבים צבאי המגוייס בקביעות במסגרת ארגון ה'הגנה', שנועד לשרת את היעדים הביטחוניים, ובמידת הצורך גם הפוליטיים, של התנועה הציונית. תפקידיו הצבאיים כללו: לחימה בשיטות של לוחמה זעירה בתנאי מחתרת; מיליציה תנועתית-משטרתית בהפגנות, באבטחת אישים, באסיפות ובעימותים פוליטיים פנימיים ביישוב; הובלת מאמצי ההתיישבות וההעפלה; יצירת תשתית אירגונית ותיאורטית ללחימה כצבא סדיר.
בפלמ"ח לובנה וחושלה תורת הלחימה של ה'הגנה' משני היבטים: מהיבט דרכי בניין הכוח ומהיבט שיטות הלחימה. הישגי הפלמ"ח השפיעו על שיקוליהם המדיניים של ראשי התנועה הציונית, הקרינו על תחושת הכוח שלהם והעניקו משנה תוקף לתביעות הלאומיות שהציגו מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי. מכאן שלחשיבה הצבאית אשר נרקמה בפלמ"ח נודעה משמעות בעיצוב דרכו של היישוב היהודי בארץ-ישראל.
"רוח היחידה" נתפסת במחשבה הצבאית כאמצעי המניע יחידה לבצע את תפקידיה גם במשימות היום-יום האפורות וגם בלהט הקרב, עת נתבע מאמץ נפשי וגופני עליון. בפלמ"ח ראו ב"רוח היחידה" גם מטרה העומדת בפני עצמה, המבטאת את נאמנות חבריו לערכים ואת הלכידות של היחידה הלוחמת. בשיטת האימונים, בעבודה במשקים, בחינוך ובהסברה, בהווי, במשטר ובנוהג, במסעות ובמבצעים הוקדשה תשומת לב לטיפוח טיפוס הלוחם והמסגרת הקרבית אשר בה הוא פועל. גאוות היחידה שנוצרה בפלמ"ח, שהתקבלה לעתים כביטוי להתנשאות וליהירות - היוותה מרכיב משמעותי בבניית הכוח ובפיתוח יכולת הלחימה של החטיבה.
החשיבה הצבאית של הפלמ"ח הונחלה ללוחמיו ולמפקדיו באימונים, בכינוסים, ובאמצעות פרסומים מחתרתיים בעלון הפלמ"ח. היה זה אחד מתפקידיו המרכזיים של העלון, לצד דיווח על המתרחש בחטיבה והפצת דברה. העלון שימש במה להצגה מקורית של סוגיות מקצועיות ולהעברת מאמרים מביטאון ארגון ה'הגנה' - "מערכות".
בשנת 1941 הוקם הפלמ"ח. אימוניו ופעולותיו בראשית שנות הארבעים הביאו להאצת פיתוחה של התיאוריה הצבאית הארצישראלית המקורית ולשיכלולה. במלחמת העצמאות עמדה תורת הלחימה במבחנה העליון כהלכה.
מעצבי החשיבה הצבאית של הפלמ"ח הניחו כי התורה הצבאית הינה חלק בלתי נפרד מהשקפת עולמם ומניסיונם של הציבור והיחידים המרכיבים את היחידה הצבאית. ערכי היסוד שהדריכו אותם: ראיית האדם כמרכז הכוח של המערכת הצבאית, חינוכו למחשבה עצמית וטיפוח מעורבותו האישית בהבנת עקרונות הלחימה ומטרותיה. ערכים אלה ניכרו בגיבוש תפיסתו הצבאית של הפלמ"ח, שעיקריה - חינוך מתמיד לפריצת מוסכמות ולגמישות מחשבתית, יוזמה בקביעת יעדי הפעולות, עיתויין ועוצמתן, גישה התקפית עקיפה ושילוב לוחמה זעירה ולוחמה סדירה בפעולות יום ולילה.
לרעיונותיו ולאישיותו של יצחק שדה, המפקד הראשון של פלמ"ח, הייתה השפעה מכרעת על פיתוח החשיבה הצבאית של החטיבה. שדה גרס כי אין להעתיק דגמים הקיימים בצבאות בעולם ולטפח את הקצונה הצבאית ככת סגורה של בעלי מקצוע. התורה הצבאית הארצישראלית לא תעוצב בידי מומחים-לדבר אלא תתגבש כדרך מעשה האמן, המסגל את החומרים העומדים לרשותו לתנאי הסביבה. ראוי להדגיש גם את תרומתם של יגאל אלון, מחליפו של שדה בתפקיד, ויצחק דובנו ('יואב'), קצין ההדרכה הראשי בפלמ"ח (שנפל כמפקד קיבוץ נגבה במלחמת העצמאות). המרת האחידות והשיגרה, האופיינים למסגרות הצבאיות המקובלות בטקטיקה מקורית, המותאמת לאמצעים ולחומר האנושי של הפלמ"ח, הדריכה את הגותם הצבאית של מקימיו ומפקדיו.
במסגרת מטה הפלמ"ח פעלה ועדה מקצועית, שהופקדה על פיתוח המחשבה ועל גיבוש התורה הצבאית של החטיבה, בראשות מפקד הפלמ"ח ובהשתתפות סגנו, קצין המבצעים, קצין ההדרכה הראשי ומספר מפקדים נבחרים. פירות עבודתה ניכרו ברמת האימונים של היחידות ובאופיים, בפיתוח מקצועות צבאיים שלא היו מקובלים עד אז ב'הגנה' ובטיפוח שכבת מפקדים צעירה שהצטיינה בגישה מקורית להתמודדות בסוגיות צבאיות.
התיאוריה הצבאית שנוצרה בפלמ"ח הושפעה מתחושת העליונות והמקצועיות בתחום הביטחון שהקרינו אנשי החטיבה ומפקדיה; ובה בשעה היא נטעה בהם הרגשת ייחודיות וביטחון ביכולתם למלא כל צַו שיטילו עליהם ראשי היישוב. גישת הפלמ"ח צמחה ב'הגנה' תוך לימוד מהתורה הצבאית הבריטית וגם בעימות מתוך ניגוד לגישת הצבא הסדיר, בה דגלו שליחי האירגון ששירתו ביחידות הצבא הבריטי וב'בריגדה העברית' במלחמת העולם השנייה.
דוד בן-גוריון, שהחל מדצמבר 1946 החזיק בתיק הביטחון בהנהלת-הסוכנות היהודית, ביקר קשות את התורה הצבאית של הפלמ"ח. ביקורתו הושפעה מהמאבק הפוליטי בתוך תנועת העבודה וגם מחוסר האמון העמוק שרחש למישנה צבאית שלא נלמדה בצבאות סדירים.
הפלמ"ח לא הוקם כיחידה צבאית רגילה אלא ככוח מתנדבים צבאי המגוייס בקביעות במסגרת ארגון ה'הגנה', שנועד לשרת את היעדים הביטחוניים, ובמידת הצורך גם הפוליטיים, של התנועה הציונית. תפקידיו הצבאיים כללו: לחימה בשיטות של לוחמה זעירה בתנאי מחתרת; מיליציה תנועתית-משטרתית בהפגנות, באבטחת אישים, באסיפות ובעימותים פוליטיים פנימיים ביישוב; הובלת מאמצי ההתיישבות וההעפלה; יצירת תשתית אירגונית ותיאורטית ללחימה כצבא סדיר.
בפלמ"ח לובנה וחושלה תורת הלחימה של ה'הגנה' משני היבטים: מהיבט דרכי בניין הכוח ומהיבט שיטות הלחימה. הישגי הפלמ"ח השפיעו על שיקוליהם המדיניים של ראשי התנועה הציונית, הקרינו על תחושת הכוח שלהם והעניקו משנה תוקף לתביעות הלאומיות שהציגו מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי. מכאן שלחשיבה הצבאית אשר נרקמה בפלמ"ח נודעה משמעות בעיצוב דרכו של היישוב היהודי בארץ-ישראל.
"רוח היחידה" נתפסת במחשבה הצבאית כאמצעי המניע יחידה לבצע את תפקידיה גם במשימות היום-יום האפורות וגם בלהט הקרב, עת נתבע מאמץ נפשי וגופני עליון. בפלמ"ח ראו ב"רוח היחידה" גם מטרה העומדת בפני עצמה, המבטאת את נאמנות חבריו לערכים ואת הלכידות של היחידה הלוחמת. בשיטת האימונים, בעבודה במשקים, בחינוך ובהסברה, בהווי, במשטר ובנוהג, במסעות ובמבצעים הוקדשה תשומת לב לטיפוח טיפוס הלוחם והמסגרת הקרבית אשר בה הוא פועל. גאוות היחידה שנוצרה בפלמ"ח, שהתקבלה לעתים כביטוי להתנשאות וליהירות - היוותה מרכיב משמעותי בבניית הכוח ובפיתוח יכולת הלחימה של החטיבה.
החשיבה הצבאית של הפלמ"ח הונחלה ללוחמיו ולמפקדיו באימונים, בכינוסים, ובאמצעות פרסומים מחתרתיים בעלון הפלמ"ח. היה זה אחד מתפקידיו המרכזיים של העלון, לצד דיווח על המתרחש בחטיבה והפצת דברה. העלון שימש במה להצגה מקורית של סוגיות מקצועיות ולהעברת מאמרים מביטאון ארגון ה'הגנה' - "מערכות".