בית קשת
ההיאחזות הראשונה שנוסדה על ידי חברי פלמ"ח, באוגוסט 1944.
בית קשת, בית מורשת היאחזויות וישובי הפלמ"ח
בית קשת, מקום ההיאחזות
בונים עמדות בהיאחזות בית קשת
בונים חומת מגן בהיאחזות בית קשת
מניחים מרצפות בהיאחזות בית קשת
מקפלות הכביסה בחדר אוכל בהיאחזות בית קשת
קיבוץ כמשלט מבוצר - היאחזות בית קשת
גלעד לחללים מחברי ההכשרות של בית קשת
בית קשת- הקיבוץ הראשון של הפלמ"ח
ההיאחזות הראשונה שנוסדה בידי אנשי הפלמ"ח. מוקמה במחוז הצפון, בנפת כינרת, באזור הגליל התחתון המזרחי, כשלושה ק"מ מצפון-מערב לכפר-תבור.
35 המתיישבים הראשונים של ההיאחזות עלו ב-15 באוגוסט 1944 (ו' באלול תש"ה) על קרקע שנרכשה בידי חברת פיק"א בכספי הברון רוטשילד. הקבוצה צורפה מגרעין "לחורן" של בוגרי בית הספר החקלאי "כדורי", וממספר קבוצות מהכשרות מגויסות של "מחנות העולים" ו"הנוער העובד".
המייסדים קראו להיאחזות בשם "בית קשת", משום שהקשת מסמלת את ההגנה על ישראל, כנאמר בשמואל ב, א, יח: "ללמד בני יהודה קשת, הנה כתובה בספר הישר".
במלחמת העצמאות שימשה בית-קשת כבסיס חשוב לצעירי הפלמ"ח, שבו עבדו והתאמנו בנשק. במהלך הקרבות סבלה ההיאחזות מהתקפות ערבים שהתבצרו על הר תבור. באחד הקרבות (ב-16 במרס 1948) נפלו שבעה מחבריה.
ההיאחזות הפכה בידי חלק מחבריה הראשונים לקיבוץ במסגרת "הקיבוץ המאוחד".
35 המתיישבים הראשונים של ההיאחזות עלו ב-15 באוגוסט 1944 (ו' באלול תש"ה) על קרקע שנרכשה בידי חברת פיק"א בכספי הברון רוטשילד. הקבוצה צורפה מגרעין "לחורן" של בוגרי בית הספר החקלאי "כדורי", וממספר קבוצות מהכשרות מגויסות של "מחנות העולים" ו"הנוער העובד".
המייסדים קראו להיאחזות בשם "בית קשת", משום שהקשת מסמלת את ההגנה על ישראל, כנאמר בשמואל ב, א, יח: "ללמד בני יהודה קשת, הנה כתובה בספר הישר".
במלחמת העצמאות שימשה בית-קשת כבסיס חשוב לצעירי הפלמ"ח, שבו עבדו והתאמנו בנשק. במהלך הקרבות סבלה ההיאחזות מהתקפות ערבים שהתבצרו על הר תבור. באחד הקרבות (ב-16 במרס 1948) נפלו שבעה מחבריה.
ההיאחזות הפכה בידי חלק מחבריה הראשונים לקיבוץ במסגרת "הקיבוץ המאוחד".