לוחם ליטאייזן מנחם כבשל'ה ז"ל

קורות חיים

מנחם ליטאייזן ז"ל נולד ב-06/03/30 בתל אביב. בילדותו היה ילד ער, מלא שמחת חיים ומלא תבונה. קיבל השכלה עממית בבית ספר יסודי והשכלה מקצועית בבית ספר מקצועי.
בגיל צעיר הצטרף לתנועת המחנות העולים ונסחף לחיי התנועה ופעולותיה, שהתנגשו לא פעם בלימודיו וגרמו לו למרוד במוסכמות, בחיי העיר ובמושגיה. מגיל צעיר שאף לצאת לחיי הכפר ולמשק והתקשה להסכים לדעת הוריו שדרשו ממנו לסיים את חוק לימודיו.
עם תחילת התארגנות ההכשרה בחולתא ויציאת ראשוני העובדים אליה, יצא אף הוא להכשרה והצליח להשתתף, בקרבה הראשון של הכפר הערבי אחסניה.
הוא משך בעולה של מלחמת השחרור חודשים רבים עד שנפצע בשלהי אוקטובר 1948 על משלטי בית חנון. משנפצע הוטס צפונה. משנפתחה הדרך לנגב נפתחו אופקים רחבים להכשרה. עולם ומרחביו - אילת, עין גדי, השלמות קיבוצים צעירים, ישוב דייגים עצמאי ומה לא? ומשסוכם בסופו של דבר ללכת לבית קשת, הוא לא נהיה למלח ולא חזר לתל אביב. נשאר המוהיקני האחרון מכל הבנים של צריף הצפון של מחנות העולים בתל אביב.
הוא אהב חיי נעורים ואהב להיות במחצית נוער. איש מבצעים היה וכל פעולותיו היה "מבצעיות" ומשיכול היה לגייס לעזרתו מבני הנעורים היו אלה מסייעים לו בנפש חפצה, שכן קרוב היה לליבם.
פשוט היה, ישר דרך ותם הליכות. לא הלך בגדולות, אך ידע להפוך זוטות של יום לגדולות. כינוהו "כבשלה" ושם זה דבק בו, ולא עזבו במקרה, ולא מתוך הרגל בלבד, אלא משום שיש בו ביטוי סמלי מסוים לאשר הרגישו חשו אליו. "כבשל'ה" לא רק משום השער המקורזל והבלונדיני, אלא ובעיקר משום התמימות הנפלאה, אותה ילדותיות שובת לב שחיתה בו כל השנים, גם בעת שבגר וחשל את גופו ואפיו. 
הוא קסם לכולם בהתמסרות בלתי מסויגת, התלהבות כנה לכל דבר שעסק בו, אם בעבודה במוסך, אם בחג ובארועי תרבות, אם בבניין הבריכה ובשטחים רבים אחרים שעסק בהם.
הצטיין במסירות ללא גבול, ללא חשבון של כוח ויכולת. כבשל"ה היא אחראי להרבה מפעלים בבית קשת ולהלן כמה דוגמאות:
בחג חנוכה, כשכל ילדי המשק והחברים מסובים בחדרים, מלבבים לביבות ותחנת השידור הקטנה, אשר טרח להקמה ולהפעילה, מרכזת את החגיגות המשפחתיות לחגיגה אחת גדולה כשכבשלה מחדרו מנצח על השידור ועל כל החג.
בחג ה-15, החג החברתי הגדול, כשרעיון ה"יריד" התקבל בספקנות, אך הוא במרצו הלוהט הפכו הלכה למעשה, כשהוא גורף את כל המפקפקים ועושה לילות כימים וכולו קודש להצלחת החג.
ובריכת השחייה, שהייתה למציאות ביוזמתו הברוכה, אותם גיוסים אחרי הצהריים, כשהחברים מוזעקים לעבודה ובעזרת הילדים, אותם הילדים שכה אהבוהו, וכל מילה שלו היתה קודש להם. וכמה הוא עבד בבריכה מבלי להתחשב בשעות ובכח!
וכשהיה מא"ז, טרח ועמל בהקמת גדר בטחון סביב המשק, בהקמת מקלטים ליד בתי הילדים, ארגן את כוננות המשק ודאג לבטחונו.
והפיקניק על חוף הכנרת, חלומו הישן שהתגשם, כשהצליח להוציא את כל הציבור, מטף ועד זקן, ליום שלם אל מחוץ למשק, והוא יוזם ומדברן עד לסיומו המוצלח מאוחר בלילה.
הענף שבו עבד כבשל"ה היה המוסך. הוא היה נשאר הרבה פעמים לעבוד שם עד מאוחר בערב.
מנחם ליטאייזן נפטר ממחלה קשה ב-15.02.62, י"א באדר תשכ"ב.