רעיון ההתפרצות ההמונית וביטולו
בראשית מאי 1948, ערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, העלו אנשי 'שורות-המגינים' הצעה לארגן התפרצות המונית.
בראשית מאי 1948, ערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, העלו אנשי 'שורות-המגינים' הצעה לארגן התפרצות המונית של ציבור המעפילים. לובה גוקובסקי (אחישר), שליח הקיבוץ-המאוחד וצנחן במלחמת העולם השניה, נשלח לארץ כדי לקבל את אישור המוסדות המוסמכים לרעיון הפריצה. דוד בן-גוריון וישראל גלילי פסלו את התוכנית על הסף משום שסברו שאין לתוכנית סיכוי להצליח, וחששו שהבריטים יפגעו במעפילים. גם לאחר הכרזת העצמאות, לא חיסלו הבריטים את מחנות המעצר בקפריסין ולא התירו את עלייתם של צעירים בגיל הגיוס עד לסיום הקרבות בפברואר 1949.