הקמת יחידת האימונים ותפקודה

היחידה, שמנתה כמה עשרות מעפילים, הוקמה בשלבים. אימוניה היו חלקיים ולא שיטתיים, בשל מחסור במדריכים ובעזרי אימון. רוב אנשי הפלמ"ח במחנות נמנו עם הפלי"ם, ובקיאותם הייתה יותר בתחום הימי ולא במקצועות שנחשבו כ"יבשתיים". האימון בוצע בהדרכתם של אריה קפלן ושאול אהרונוב (אורן), וכלל בעיקר קרב פנים-אל-פנים (קפ"פ) במקל ובסכין.
אנשי הפלמ"ח בקפריסין היפנו את תשומת ליבם של הממונים עליהם בארץ לאפשרות שתקופת מעצרם של המעפילים תנוצל להקניית הכשרה צבאית, וביקשו שישלחו מדריכים ואמצעים למטרה זו. אולם בקשתם לא נענתה. במפקדת ה'הגנה' ובמטה הפלמ"ח לא ייחסו לפעולה בקפריסין חשיבות רבה וראו בה רק אמצעי לעידוד רוחם של העצורים.
בדצמבר 1946 החליף את קפלן כמפקד המעפילים במחנות קפריסין יואש צידון (צ'אטו). צידון הקים את הקשר האלחוטי הראשון בין מחנות המעפילים לבין מטה 'המוסד לעליה ב'' בארץ, והרחיב את הפעילות הביטחונית של קודמיו. הוא הקים את הקורסים הראשונים למדריכים מקרב המעפילים, שהיו לצבת ראשונה בהרחבת האימונים במחנות. צידון העניק לכוח המתהווה את הכינוי "שורות-המגינים". כ"איש המקום" מטעם הפלמ"ח, סייע לאנשי 'החוליה' הימית שהתמקמו במחנות לחבל באניית הגירוש "אושן ויגור" שעגנה בנמל פמגוסטה (אפריל 1947).