בכל מחיר - לירושלים

תיאור הספר

סיפורה של חטיבה 7 במערכה על לטרון. סיפורו של מפקד החטיבה, שלמה שמיר. הקמת החטיבה; המערכה על לטרון; פריצת דרך 7 והסרת המצור מעל ירושלים. הספר "…בכל מחיר" – לירושלים" נכתב על ידי אלוף (במיל') שלמה שמיר, ממפקדי צה"ל בתש"ח, שמילא שורה של תפקידי פיקוד ומטה בהגנה ובצה"ל: שמיר היה מפקד חזית ב' ומפקד חיל הים וסיים את שירותו כמפקד חיל האוויר (בסוף 1951). במלחמת העצמאות מונה שמיר על ידי דוד בן-גוריון להקים את חטיבה 7, ופיקד עליה בקרבות לטרון ובפריצת הדרך לירושלים. קצין המבצעים והמודיעין של החטיבה היה חיים הרצוג, לימים אלוף ונשיאה השישי של מדינת ישראל. קצין הקשר היה תד אריסון, לימים איש עסקים מצליח. ירושלים הייתה נתונה אז במצור בידי הירדנים ובעיר שררה אווירת ייאוש. מנות המזון הופחתו ומים חולקו במשורה. היה ברור כי יש לפרוץ את המצור, אחרת העיר עלולה ליפול. הספר נושא אופי מחקרי וככזה איננו קל לתִמצוּת. פרט לתיאורים מפורטים וניתוחים צבאיים של קרבות לטרון, הוא מכיל את כל המסמכים המקוריים הקשורים בהם וכולל בתוכו פילוחים פרטניים של מצבת כוח האדם שהשתתף בקרבות. כל מי שנלחם בלטרון מופיע בשמו ובשיוכו ליחידה שבה לחם. מי ששמו אינו מופיע פשוט לא היה שם. למרות שקשה לתמצת ספר כזה, אפשר בהחלט להביא את מסקנותיו ובהן בולטות השלוש הבאות: 1. הספר שם קץ למיתוס שעל פיו ספגנו בקרבות לטרון "אלפי אבדות". מספר הנופלים בקרבות הוא 139 איש ואלה מופיעים בספר שמית יחד עם גילם, מוצאם ומקום קבורתם. 2. המיתוס על נפילתם של עולים חדשים בהמוניהם בקרבות לטרון – מיתוס "העולים הטריים שהוקרבו כבשר תותחים" – מוכח כחסר שחר. בקרבות לטרון נפלו 15 מעולי שנת 1948. שמונה מהם נפלו בקרב הראשון, חמישה בקרב השני, אחד נפל בין הקרבות ואחד נפל לאחר הקרב השני. 3. הספר מצביע על כך שהמיתוס שעל פיו היה זה הפלמ"ח שפרץ את הדרך לירושלים בטעות יסודו. הדרך לירושלים שבה אפשר היה לנוע במכוניות ולהוביל כמות בלתי מוגבלת של אספקה נפרצה על ידי חטיבה 7 ואין לאיש זכות עליה מלבדה. שמיר מסכם את ספרו בתזה שלפיה קרבות לטרון, שכביכול לא הצליחו, קבעו את גורלה של ירושלים בכך שאפשרו לכלול אותה בהסכמי שביתת הנשק כבירתה של מדינת ישראל.