לוחם ג'ינו פנחס ז"ל

קורות חיים

פנחס ג'ינו נולד במושבה מגדל ב-5 בדצמבר 1920. אביו, יוסף ג'ינו, עבד בחוות מגדל כאגרונום. פנחס סיים את לימודיו בבית הספר של המושבה מגדל, ובשנת 1936, בגיל 16, גויס ל'הגנה' ושרת במסגרת החי"ש (חיל שדה) כנוטר ואחראי כיתה.

במאי 1941, בגיל 20, השתתף במעמד הקמת הפלמ"ח בחורשת גינוסר עם יגאל אלון, שהיה חברו הטוב עד סוף ימיו, וצורף לפלוגה א'.

בשל בקיאותו בשפה הערבית ותכונותיו כלוחם נועז צורף למחלקה הערבית/סורית, והשתתף בפעילויות חבלה ואיסוף מודיעין שביצעה המחלקה בסוריה ובלבנון. ביוני 1941, כחלק מקרבות מלחמת העולם השנייה, לחם לצד כוחות בעלות הברית (בריטניה ואוסטרליה) בקרב מרג' עיון, במטרה לדכא את משטר וישי הצרפתי ששלט בלבנון. 

בשנת 1942 נשלח לקורס קציני חבלה.

בשנת 1943, כחלק מפעילות הגנתית על המושבה מגדל, נפצע קשה בתקרית עם ערבים מקומיים. אחר כך החלים מפציעתו.

בשנת 1944 מונה למא"ז (מפקד אזור) בקעת גינוסר ונטל חלק פעיל בהגנה על יישובי הגליל המזרחי. הבריטים אסרו אותו בכלא עכו בשל פעילות זו, והוא שוחרר לאחר תקופת מאסר של כמה חודשים. על חבריו נמנו: מולה כהן, דוכובני, טריפון,  גיורא זייד, אביגדור יוסיפון, אברהם יפה, גואל לויצקי (כולם אנשי פלמ"ח והגנה).

במהלך מלחמת העצמאות המשיך לשרת כמא"ז המושבה מגדל והשתתף בקרבות שחרור טבריה והגליל התחתון.

לאחר מלחמת העצמאות חתם על שירות נוסף בגוש ראש פינה ובגוש כנרת עד 1953. לאחר מכן המשיך לשמש כמא"ז המושבה מגדל עד שנת 1958. לאחר שחרורו, במסגרת שירות המילואים, לקח חלק במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים. בשנת 1970, בגיל 50, שוחרר משרות מילואים.

כל חייו עיבד את אדמות בקעת גינוסר והגליל ורדה את דגת הכנרת.
נשא לאישה את בת-שבע ז"ל ונולדו להם חמישה ילדים: תלמה, יוסף, עמוס, נתיבה ואלדד. 

פנחס ג'ינו נפטר ב-25 בנובמבר 1987.

את הפרטים מסר עמוס ג'ינו, בנו של פנחס ג'ינו, יחד עם הנכד דניאל ג'ינו, ב-20 במארס 2024.