לוחם אברבנאל אליהו אלי

קורות חיים

אליהו נולד בדצמבר 1930 וגדל בבולגריה. בשנותיו הראשונות התחנך בבית ספר יהודי שם למד לקרוא ולכתוב עברית. מאוחר יותר המשיך ללמוד בפרו-גימנסיה של הגויים.
באותה תקופה נכנס הצבא הגרמני לבולגריה ומאוחר יותר נכנס הגסטפו. בעקבות כניסתו של הגסטפו מצבם של היהודים החמיר ואליהו כמו שאר היהודים נדרשו לשים טלאי צהוב על הבגד והיו נתונים לפקודות שונות של הגסטפו ובעוצר בעיר לעתים קרובות. באחד הימים אביו של אליהו אמר לו שכל היהודים צריכים לארוז חפצים, כי הגסטפו רוצים לשלוח את כל היהודים למחנה ביער. הוריו של אליהו ארזו שלוש מזוודות וחיכו יחד עם אליהו ואחותו מהבוקר עד אחה"צ לבואן של משאיות הגרמנים לקחת אותם ואת שאר היהודים שבעיר. בשעות אחה"צ הגיע נציג של ועד הקהילה היהודית ועבר בית-בית ואמר שכל העניין בוטל. מאוחר יותר התברר לאליהו על ידי אביו, שהוא ומשפחתו היו אמורים להיות מובלים למחנה השמדה ולא למחנה ביער כפי שאמר, מכיוון שהוא לא רצה להפחידו.

בשנת 1945 אליהו עלה בגפו מבולגריה לארץ ישראל (פלשתינה) כשהוא בן 15 שנים. הוריו ואחותו נשארו בבולגריה ועלו מאוחר יותר רק בתום מלחמת העצמאות. עם עלייתו ארצה התמקם בקיבוץ הזורע.
בגיל 17 הצטרף לארגון ה"הגנה" ובהמשך גויס לשורות הפלמ"ח. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת יפתח, הגדוד הראשון, פלוגה א, מחלקה 1 בהכשרת הזורע.
אליהו השתתף בקרבות רבים מהצפון ועד הדרום, ביניהם בליל הגשרים, במלכיה, בחיפה, בעכו, בפלוג'ה, בכיבוש רמלה, בלוד, בשדה התעופה ועוד. הוא מפרט:

ליל הגשרים - פיצוץ גשר שיח' חוסיין.
מלכיה - הלכנו להדוף את הסורים שהגיעו עם דיביזיה שלמה מלבנון, לאחר קרבות קשים מנשוא של 36 שעות רצופות ללא שינה ואוכל ואבדות רבות מצדם ומצדנו הסורים נשברו ונסוגו בחזרה לעבר גבול לבנון.
קרבות חיפה – שחררנו את חיפה ואת נמל חיפה.
קרבות עכו – באנו ככוח עזר נוסף לעזור בלחימה בכיבוש עכו.
כיבוש רמלה, לוד ושדה התעופה - התקדמנו לכיוון רמלה, בדרך נתקלנו בהתנגדות עם כוח ערבי ששהה בכפרים שבדרך. תוך כדי קרבות התגברנו עליהם והתקדמנו לכיוון רמלה ופרצנו לעיר. לאחר קרבות קשים רמלה נפלה. משם עברנו לכבוש את העיר לוד. בלוד לא הייתה התנגדות קשה והשתלטנו על העיר. מלוד עברנו לכבוש את שדה התעופה ובתוך זמן קצר הוא היה בידינו.
פלוג'ה - הדרך היחידה דרכה ניתן היה להגיע לאום רשרש (כיום אילת) היא דרך פלוג'ה, שהייתה חסומה על ידי כוח מצרי גדול. ניסינו לכבוש את פלוג'ה כדי לפנות את הכביש לאילת. הכוח שלנו לא היה מספיק גדול כדי לתפוס את כל מרחב העיירה, אז נכנסנו למרכזה, וכשהתקדמנו מעל תעלות הקשר של המצרים, שמענו יריות מאחורינו והבנו שאני מכותרים. הדפנו את המצרים ביריות בחזרה ויצאנו מהעיירה. בינתיים החלו המצרים להפגיז בתותחים. נכנסנו לתוך ואדי יבש ועמוק וכך לא נפגענו מההרעשה.
לטרון - הגענו ללטרון, שם התחוללו קרבות קשים. לאן שקראו לנו הגענו לעזור. אחד מהתפקידים שלנו היה ללוות שיירה של משאיות בדרכן לירושלים, וזאת משום שהכביש לירושלים עבר דרך לטרון, ולטרון הייתה בידי הלגיון הערבי. לכל משאית הכניסו איש פלמ"ח חמוש שישב לצד הנהג. תפקידנו היה להגן על המשאית במקרה של תקיפה. לשמחתנו השיירה שלנו חלפה בבאב אל וואד ללא פגע, במקום שבו התקיפו את כל השיירות.

לאחר תום מלחמת העצמאות אליהו גויס לצה"ל ושירת כמפקד מרגמות וכן עבר בהצלחה קורס קצינים. במילואים שירת כקצין בהג"א.
עם סיום שירותו הצבאי החל לעבוד כטרקטוריסט בקיבוץ אושה ובחוות שמואל ובמקביל לעבודה החל ללמוד מכונאות באופן עצמאי ובהמשך למד הנדסת מכונות דרך המכון הבריטי להנדסה ולטכנולוגיה.
לאחר כחמש שנים עזב את מסגרות הקיבוץ ועבר לעיר. בעיר עבד תקופה קצרה כמכונאי בחברת "דן" ובמוסכים שונים.
לימים הכיר את אשתו שושנה ז"ל ילידת תל אביב, והשניים התמקמו ברמת גן ונולדו להם שלושה ילדים: אבי ז"ל, שולי וענת.
בהמשך התחיל לעבוד כאזרח עובד צה"ל כמכונאי טנקים ובגלל היותו בעל השכלה הנדסית, הגיש לאורך השנים מאות הצעות ייעול וחיסכון לשיפור שיטות עבודה טכניות שעליהן קיבל עשרות רבות של תעודות הוקרה.
לאחר 23 שנים כאזרח עובד צה"ל אליהו הקים יחד עם אשתו עסק לייצור חומרי ניקוי ויחד הם פיתחו את העסק שפרח.
לאחר שפרש לגמלאות, אליהו המשיך לעבוד זמן מה בעסק המשפחתי עד שפרש סופית מעבודה.

לפני מספר שנים התאלמן והיום כשהוא כמעט בן 92 הוא עדיין מתגורר ברמת גן.

את הפרטים העביר אליהו אברבנאל ב-13 בספטמבר 2022.