לוחמת אוסיה צפורה אורה זהבי ז"ל

קורות חיים

ציפורה נולדה בשנת 1926 באלכסנדריה במצרים. ב-1932 חזרו הוריה עם ילדיהם לירושלים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בוטלו זכויות היתר שהוענקו לאזרחים זרים בארץ ישראל [קפיטולציות] ואביה גורש על ידי התורכים ב-1914 מירושלים למצרים בגלל סירובו לקבל את הנתינות העות'מנית במקום נתינותו הרוסית. לאחר שנת 1918, עם כניעתה של תורכיה, היה מגיע לירושלים לביקורים וב-1932, כאמור, חזר אליה עם משפחתו.
בשנת 1944 יצאה עם השכבה שלה בתנועת "מחנות העולים", להכשרה מגויסת. שירתה שנה אחת בבית הערבה והשנייה בחפצי-בה. נשלחה לקורס מדריכי ספורט.
ב-1946-1949 למדה בבי"ס לאחיות ב"הדסה" ירושלים, במלחמת השחרור טיפלה בפצועים בבי"ח שבהר הצופים. בי"ח נותק מהעיר על ידי הערבים וירושלים עצמה הייתה במצור. לאחר התקפה על שיירת הרופאים והאחיות בדרך להר הצופים, נאלץ בית החולים לרדת העירה. ההתארגנות במבנים השכורים (במיסיון האנגלי ובסנט ג'וזף הצרפתי) נעשתה תוך קבלת פצועים מירושלים המופגזת ומאזורי הקרבות שמחוץ לעיר.

אחותה, מרים אוסיה שהצטרפה בעקבותיה לפלמ"ח ב-1946, נהרגה ב-1948 בהפצצה מצרית בשירותה בחטיבת יפתח בנגב.

ב-1950 עבדה צפורה כאחות מוסמכת בבית החולים שהוקם בראש העין לילדי עולים מתימן. התגייסה לצה"ל ועבדה כאחות בבית החולים תל ליטוינסקי (היום, תל-השומר).
בשנים 1952-1958 למדה באוניברסיטה העברית. מ-1956 ועד 1991 עסקה בהוראה בתיכון.

ציפורה אוסיה התגוררה בתל אביב עד פטירתה ב-11 בנובמבר 2020. היא הובאה למנוחות בהר המנוחות בירושלים. .