דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

לוחם כהן חינסקי אליהו ז"ל

Cohen Chinsky Eliyahu
Cohen Chinsky Eliyahu
בן אסתר ואריה
נולד בפתח תקוה, ישראל
ב-י"ג סיוון תרפ"ה, 5/6/1925
גוייס ב-1942
שרת בארגון ה"הגנה"
יחידות: ארגון ההגנה
בהכשרת מכבי צעיר, גרעין ב' 1944
תפקיד: מ"כ
נפל בעת מילוי תפקידו
בתקופת המאבק בשלטון הבריטי
ב-כ"א כסלו תש"ו, 26/11/1945
מקום נפילה: שפיים
נקבר בפתח תקוה - סגולה
בן 20 בנפלו

קורות חיים

אליהו חינסקי-כהן בן אסתר ואריה. נולד בי"ג בסיון תרפ"ה (5.6.1925) בפתח-תקווה, דור רביעי בארץ. אבי סבו עלה ארצה בשנות הששים למאה התשע-עשרה, וסבו נילווה אל הביל"ויים בגדרה, ראשון-לציון ומקווה ישראל. מסבתו, שהצטרפה לראשוני בוני נווה-צדק, שביפו, נחל את ההתלהבות שלא פסקה בו כל חייו ומצד אביו את אהבת השדה והכפר. לאחר שסיים חוק לימודיו בגימנסיה "אחד-העם" בתל-אביב התגייס לחיל הנוטרים. צעיר חסון ויפה, עליז ובריא היה, בעל נפש רגישה ולב ער. באומץ לבו וכנותו רכש את לב ידידיו וחניכיו. בשנת 1942 במסגרת ה"הגנה" שהצטרף אליה בגיל צעיר, נשלח לקורס מפקדים שהתקיים בתל-מונד וסיימו בהצלחה, אחר-כך עשה בהדרכה ובשמירה אך נשא נפשו ליום שבו יינתן לו להשתרש בחיי חקלאות. ואכן לימים הצטרף לגרעין ההכשרה של "המכבי הצעיר" שבו שימש כמדריך.
בגיל תשע עשרה התייתם מאמו ומצא מפלט לצערו בעבודת התנועה. היה מראשי "המכבי הצעיר", השתתף השתתפות פעילה בתזמורת "כינור-ציון" והמשיך לשאת בתפקידי בטחון ככל שהוטל עליו. היה בין אנשי ה"הגנה" שיצאו להפגין הזדהות עם קבוצת שפיים הנצורה בידי כוחות הבטחון הבריטיים עקב הסתרת מעפילים פליטי חרב בקבוצה. אליהו נורה ונהרג כשניסה להתפרץ בראש קבוצת אנשי "הגנה", אל שטח המשק ביום כ"א בכסלו תש"ו, 26.11.1945.
מר חיים קריתי שהיה עד ראייה לנפילת חינסקי מספר: "ביום נפילתו נסעתי בבוקר באוטובוס ואמרו לנו שהצבא הבריטי פועל נגד שפיים ורשפון, קראו לנו להצטרף אליהם ולחוש לעזרת שפיים. הצטרפתי אליהם והגענו במשאית ואחרי-כן ברגל עד קרוב לשפיים.
התקרבנו בהמונים לעבר המשק, אבל הצבא הבריטי חנה קרוב למשק. בהיותינו קרובים מאוד לצבא הבריטי, הצביע קצין צבא בריטי בידו לעבר חינסקי. סרג'נט בריטי, שעמד ליד הקצין כיוון תת-מקלע טומיגן לעבר חינסקי שבלט בשטח כמנהיג, ירה בו והרגו. חינסקי נפל לא רחוק ממני. אחרי נפילת חינסקי, הורתה לנו ה"הגנה" לעצור מלכת, כדי למנוע קרבנות נוספים. נשארנו במקום שעה ארוכה עד שהצבא הבריטי זז מהמקום".
הובא למנוחת עולמים בפתח-תקווה. הניח אח.
זכרו הונצח בחוברת מיוחדת בהוצאת "המכבי הצעיר" ובספרים: חברי ארגון ה"הגנה" מפתח תקווה והסביבה; "ספר תולדות ההגנה" וב"לאש ולמגן"; בעתון "דבר" התפרסמה רשימה לזכרו.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

קוים לדמותו

קשה להשלים עם מותו של אליהו, קשה ומכאיב.
בחור צעיר, חסון ויפה, עליז ובריא.
אליהו ראה כל ענין, כל בעיה בפשטות. לא אהב לחטט ולנתח ולעתים אף היה לועג לחבר "מתפלסף" ומבטל סבוכים ותסבכות בחברתו המתגבשת.
כלפי חוץ נראה כבחור שטחי, אבל הקרובים אליו ידעו יפה - לב ער פועם בקרבו ונפש רגישה לו.
היה חריף בקביעת עמדה, לא סחור-סחור בקר את דעת הזולת (ואליהו אהב לבקר), כי אם בפשטות ואף באכזריות בטא את האמת שלו.
אבל לא קשה היה לשכנע את אליהו והתנאי לכך - אמונתו במשכנע. כי לא מעטים היו הרגעים הקשים בחייו - מרובות גם האכזבות באנשים הסובבים אותו ולכן לא קל היה לרכוש את ידידותו, אבל אלה, שרכשו ידידות זו לא ישכחו את אליהו לנצח, כי היתה זו ידידות אמת, כנה וחפשית מכל ענין צדדי.
אליהו לא היה מן החניכים הנוחים. הוא ראה כל ענין על פי דרכו ושנא כל מסגרת פורמלית. יחסו למחנכיו לא נקבע על ידי רמתם האינטלקטואלית כי אם ע"י אורח חייהם. אומץ לב ואמת קבעו בעיניו יותר משעור יפה או שיחה מוצלחת. וכשהחניך הפך למחנך שמר בקפדנות על אותה גישה. לא בשיחותיו רכש את לב חניכיו, כי אם באומץ לבו וכנותו.
אליהו לא אהב לדבר על עתידו, הוא חשש שמא ע"י הכשרתו לעתיד, לא ידלה הכל מההווה, ואת דמות ההווה קבע אליהו לעצמו - בעצמו. נוטרות - הכשרה. המלים "ומה הלאה?" היו שנואות עליו, כי חשש לשגרתיות החבויה בדאגה ל"תכלית".
יותר משאהב את הכפר - העריץ את אנשי הכפר, הכובשים והנאבקים. לא הטרקטור ענין אותו כי אם הטרקטוריסט. כתלמיד במחנה עבודה לא התענין במיוחד בבעיות המשק בו בלה מספר שבועות, אבל ידע להתידד עם אנשי המשק - ומאלה למד הרבה.
כזה היה גם יחסו לנוטרות, לגרעין.
טבעי היה, טבעי מאוד שאליהו היה בין אלה שיצאו לשרון. ואין לי ספק שלא חשב על זה שכך יפסקו חייו. הוא רצה לחיות - ואומץ לבו היה מושתת על רצון חיים זה.
ולכן דואב הלב על בחור יקר שאיננו עוד אתנו.
האבדה איננה רק בשרותו לאומה, האבדה גם בזה שהופסק-נותק גם תהליך חיים עצמאיים, מקוריים של בחור צעיר בישראל.
יוסף בורשטיין

מתוך חוברת שהוצאה לזכרו, טבת תש"ו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

בעלות הלילה

היד עודה רועדת וקשה לכתוב כי עוד קשה להאמין, "אליהו איננו?".
וטפח הגודל את האמת המרה על פניך, ובעל כורחך עליך להאמין" אליהו כבר לא חי!
ואני זוכרת: חלומות על עתיד משותף, על עצמאות, ונקודת התישבות. אז ישבנו כולנו, וכל אחד חלם בקול, ויחד שזרנו חלומותינו לחזון אחד, גם אתה היית בים החולמים וגם אתה שזרת חלומך בחזון - אך חלומך זה לא זכית להגשים, ואנו הולכים בלעדיך!
ואני זוכרת שירה רועמת וצחוק אדיר, אני זוכרת רקוד סוער, חיים תוססים ודמות יפה - ועתה אני רואה: תמונה למזכרת, נרות עטופי שחור דועכים, ועמידת דם של חברים אבלים.
מה איומה המחשבה ומה נורא לדעת שהוא נשאר שם. שגוף רענן וער זה מונח עתה נקוב כדורים, שגוף זה קפוא ודומם, ותל עפר מכסה אותו בבית קברות גדול.
חנה מ. (גרעין א', רעננה)

מתוך חוברת שהוצאה לזכרו, טבת תש"ו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

איש ההגנה

כמתוך חלום צפות ועולות לעיני תמונות מפרקי חיים משותפים. וכמו אתמול היה הדבר אזכרה, עת חרגנו יחדיו להעפיל אל פסגות גליל וחרמון.
ראיתיך צועד בצעדי און, בקומה זקופה וסופג אל נשמתך את מסורת ההוד והגבורה של יודפת וגוש חלב. ראיתיך יום יום בעבודתך האפורה והקדושה, מקיים בגופך את הצו: ללמד בני יהודה קשת.
בעודך צעיר נשמעת למצפונך והתנדבת לשרת בכוחות המגן של הישובים העבריים. ובהגנה על ישוב עברי נפלת.
הנשק הבריטי שאותו נשאת בגאון בתקופת שרותך הפנה היום נגדך. לעולם לא תמוש מנגד עיני התמונה כיצד צעדת בגאון ובאומץ בראש חבריך, בידים ריקות - מול האש - ונפלת. גופך נוצח אולם רוחך לא נוצחה. בין שמות הגבורים שנפלו בהגנה על העם והארץ יתנוסס שמך כסמל הגבורה הישראלית המתחדשת.
ולהיסטוריה מלאת ההוד והגבורה של תל חי וחולדה נוספת פרשת הגבורה של רשפון, שפיים וגבעת חיים. ועדים האלפים אשר יחד אתך נזעקו למערכה ועדים האלפים אשר צעדו אחרי ארונך כי כמוך כמונו, בדרכך נמשיך. דמך הצעיר אשר נשפך על אדמת השרון יאחד וילכד את הישוב כולו למלחמה עקשנית בגזרות החנק והכליון.
ולקלגסים הרבים יאמר: הכתמתם את שמכם בדם קדושים, כאות קין על מצחכם יהיה הדם הזה. לא תכניעונו!
עם שבנים לו כאלה - לא ינוצח!

מתוך חוברת שהוצאה לזכרו, טבת תש"ו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח