הפיקוד הבכיר של צה"ל
בשנים שלאחר מלחמת העצמאות נותר חותם הפלמ"ח בשדרת הפיקוד הבכירה של צה"ל. רבים ממפקדי השדה הבכירים היו יוצאי הפלמ"ח, ביניהם ששה רמטכ"לים, אלופי פיקוד ומפקדי חילות.
במלחמת העצמאות היו רוב המפקדים הבכירים של צה"ל יוצאי ארגון "ההגנה", וביניהם אנשי הפלמ"ח; בין הפלמ"חאים היו: מפקד חזית הדרום, יגאל אלון. סגנו - קצין המבצעים, יצחק רבין. מפקד מחוז ירושלים, משה דיין, סגן מפקד חזית ירושלים, דן לנר. מפקדי חטיבות הפלמ"ח: יצחק רבין, יוסף טבנקין, מולה כהן, נחום שריג. מפקדי חטיבות אחרות: יצחק שדה, שמעון אבידן, אורי יפה, וכן סמח"טים, מפקדי גדודים, מפקדי פלוגות וקציני מטה ברוב 12 החטיבות של צה"ל.
בסיום מלחמת העצמאות השתחררו חלק לא קטן מיוצאי הפלמ"ח, אך נותרו רבים שעלו בסולם הפיקוד, והטביעו את חותמם ומורשתם הדומיננטית על צה"ל כצבא העם, לשנים רבות; במיוחד בתחומי ניהול מלחמה, תורת הלחימה, התרבות המבצעית, הערכים ורוח הלחימה.
את שיעור התרומה לצה"ל ממחישות העובדות המרשימות הבאות:
- 6 מקרב 11 ראשי המטה הכללי (הרמטכ"לים) הראשונים של צה"ל (עד 1983) היו יוצאי הפלמ"ח: משה דיין, יצחק רבין, חיים בר-לב, דוד אלעזר, מרדכי גור, רפאל איתן.
- במשך אותה תקופה שירתו בצה"ל 29 מפקדים מיוצאי הפלמ"ח בדרגת אלוף וכ-80 בדרגות תת-אלוף ואלוף-משנה; מהם 6 ממפקדיו הראשונים של חיל השריון, שנבנה בשנות ה-50 ככוח-ההכרעה העיקרי ביבשה: יצחק שדה - מייסד החיל, שאול יפה, אורי בן-ארי, חיים בר-לב, דוד אלעזר – "דדו", אברהם אדן- "ברן". אלופי הפיקודים וראשי אגפי המטכ"ל .
- חמישה משמונת מפקדיו הראשונים של חיל-הים (עד 1975), שנבנה מלכתחילה על יסוד הפלוגה הימית של הפלמ"ח- הפלי"ם, היו יוצאי הפלמ"ח: מרדכי "מוקה" לימון, שמואל טנקוס, יוחאי בן-נון, אברהם בוצר, בנימין תלם. הפלי"ם גם הנחיל לחיל-הים בשנותיו הראשונות כמעט את כל הקצונה הבכירה ואת מפקדי האוניות. יוסל'ה דרור (הובר) יזם והקים גם את שייטת הצוללות והיה מפקדה הראשון. "הקומנדו הימי" (שייטת 13) היה ממשיך דרכן של יחידות הנחיתה והחבלה הימית של הפלי"ם, והוקם על ידי מפקדיה.
- עם עזיבת אנשי מח"ל (מתנדבים מחוץ לארץ) את חיל-האוויר, בתום מלחמת העצמאות, נשארו הטייסים הישראלים כמפקדים בחיל האוויר, ובהם בלטו יוצאי מחלקת הטייס של הפלמ"ח בתפקידי הפיקוד על שניים משלושת הבסיסים המבצעיים של חיל-האוויר, על בית הספר לטיסה ועל טייסות אחדות. מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים - מרדכי (מוטי) הוד - אף הוא מיוצאי הפלמ"ח ומפעילי עלייה ב' באירופה.
- מקימה ומפקדה של "סיירת מטכ"ל" בצה"ל היה אברהם ארנן, מלוחמי פלמ"ח-הראל בתש"ח.
- מבין ששת קציני החינוך הראשיים הראשונים של צה"ל, שלושה באו משורות הפלמ"ח: יצחק "טולקה" ארד, בצלאל אמיר, שאול גבעולי. גם הרב הצבאי הראשי, אלוף הרב גד נבון, היה בתש"ח לוחם בחטיבת הנגב של הפלמ"ח.
- בשנים הראשונות של צה"ל רוב המדריכים בבתי הספר להכשרת מפקדים באו משורות הפלמ"ח.
- מהפלמ"ח הגיעו גם קצין הרפואה הראשי, ד"ר אליהו "עולש" גילון, וקציני החימוש הראשיים, עמוס חורב, חיים הדומי וינון עזרוני.
במלחמת סיני (1956), שמונה שנים מתום מלחמת העצמאות ופירוק הפלמ"ח, כבר בלטו יוצאי הפלמ"ח בסגל הפיקוד הבכיר ובראשם משה דיין, הרמטכ"ל, ואסף שמחוני, אלוף פיקוד הדרום.
להמחשת חלקו המכריע של הפלמ"ח בהעמדת שכבת מפקדים בכירים לצה"ל לאורך שנים רבות, אין טוב מלהתבונן בתמונת המטה הכללי והמפקדים הבכירים שצולמה בתום מלחמת ששת הימים (1967), כ-19 שנים לאחר פירוק הפלמ"ח. רובם מיבולו המבורך של הפלמ"ח: מהרמטכ"ל יצחק רבין וסגנו חיים בר-לב וכן אלופי הפיקודים: דוד אלעזר, עוזי נרקיס, ישעיהו גביש, מפקד חיל-האוויר מוטי הוד, ואלופי המטה עמוס חורב, מתי פלד, רחבעם זאבי ואלעד פלד, ואיתם שר הביטחון משה דיין.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), עשרים וחמש לאחר מלחמת העצמאות ושש שנים לאחר מלחמת ששת הימים, שוב בלטו בפיקוד על צה"ל אנשי צבא הקבע מיוצאי הפלמ"ח: הרמטכ"ל, דוד "דדו" אלעזר, אלוף פיקוד הצפון, יצחק "חקה" חופי, אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן-גורודיש, מפקד גייסות השריון אלוף אברהם "ברן" אדן, מפקד "כוח המיתלה", אלוף מנחם "מנדי" מרון, ומפקד אוגדה 36 הצפונית, אלוף רפאל "רפול" איתן. חומרתה של המלחמה, שהחלה בהפתעה ובעמדת נחיתות, חייבה להזעיק לחזית ממיטב מפקדי העבר שפרשו למילואים, ובהם: רב-אלוף חיים בר-לב, שבעודו מכהן כשר בממשלה, הוחש לסייע לחזית הצפון ולאחר מכן - לנהל את המערכה בחזית סיני; תא"ל (מיל) אורי בן-ארי כסגן אלוף הפיקוד; אלוף (מיל) ישעיהו "שייקה" גביש – לפיקוד על מרחב שלמה; כמפקד החפ"ק האווירי, הוזעק אלוף (מיל) מוטי הוד; בחזית הצפון בלטו אלוף (מיל) דן לנר כמפקד אוגדה, תא"ל (מיל) יששכר שדמי כסגן אלוף הפיקוד ותא"ל (מיל) אריה שחר כסגן מפקד אוגדה. לידם שירתו יוצאי פלמ"ח לא מעטים כמפקדי חטיבות וכוחות.
בסיום מלחמת העצמאות השתחררו חלק לא קטן מיוצאי הפלמ"ח, אך נותרו רבים שעלו בסולם הפיקוד, והטביעו את חותמם ומורשתם הדומיננטית על צה"ל כצבא העם, לשנים רבות; במיוחד בתחומי ניהול מלחמה, תורת הלחימה, התרבות המבצעית, הערכים ורוח הלחימה.
את שיעור התרומה לצה"ל ממחישות העובדות המרשימות הבאות:
- 6 מקרב 11 ראשי המטה הכללי (הרמטכ"לים) הראשונים של צה"ל (עד 1983) היו יוצאי הפלמ"ח: משה דיין, יצחק רבין, חיים בר-לב, דוד אלעזר, מרדכי גור, רפאל איתן.
- במשך אותה תקופה שירתו בצה"ל 29 מפקדים מיוצאי הפלמ"ח בדרגת אלוף וכ-80 בדרגות תת-אלוף ואלוף-משנה; מהם 6 ממפקדיו הראשונים של חיל השריון, שנבנה בשנות ה-50 ככוח-ההכרעה העיקרי ביבשה: יצחק שדה - מייסד החיל, שאול יפה, אורי בן-ארי, חיים בר-לב, דוד אלעזר – "דדו", אברהם אדן- "ברן". אלופי הפיקודים וראשי אגפי המטכ"ל .
- חמישה משמונת מפקדיו הראשונים של חיל-הים (עד 1975), שנבנה מלכתחילה על יסוד הפלוגה הימית של הפלמ"ח- הפלי"ם, היו יוצאי הפלמ"ח: מרדכי "מוקה" לימון, שמואל טנקוס, יוחאי בן-נון, אברהם בוצר, בנימין תלם. הפלי"ם גם הנחיל לחיל-הים בשנותיו הראשונות כמעט את כל הקצונה הבכירה ואת מפקדי האוניות. יוסל'ה דרור (הובר) יזם והקים גם את שייטת הצוללות והיה מפקדה הראשון. "הקומנדו הימי" (שייטת 13) היה ממשיך דרכן של יחידות הנחיתה והחבלה הימית של הפלי"ם, והוקם על ידי מפקדיה.
- עם עזיבת אנשי מח"ל (מתנדבים מחוץ לארץ) את חיל-האוויר, בתום מלחמת העצמאות, נשארו הטייסים הישראלים כמפקדים בחיל האוויר, ובהם בלטו יוצאי מחלקת הטייס של הפלמ"ח בתפקידי הפיקוד על שניים משלושת הבסיסים המבצעיים של חיל-האוויר, על בית הספר לטיסה ועל טייסות אחדות. מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים - מרדכי (מוטי) הוד - אף הוא מיוצאי הפלמ"ח ומפעילי עלייה ב' באירופה.
- מקימה ומפקדה של "סיירת מטכ"ל" בצה"ל היה אברהם ארנן, מלוחמי פלמ"ח-הראל בתש"ח.
- מבין ששת קציני החינוך הראשיים הראשונים של צה"ל, שלושה באו משורות הפלמ"ח: יצחק "טולקה" ארד, בצלאל אמיר, שאול גבעולי. גם הרב הצבאי הראשי, אלוף הרב גד נבון, היה בתש"ח לוחם בחטיבת הנגב של הפלמ"ח.
- בשנים הראשונות של צה"ל רוב המדריכים בבתי הספר להכשרת מפקדים באו משורות הפלמ"ח.
- מהפלמ"ח הגיעו גם קצין הרפואה הראשי, ד"ר אליהו "עולש" גילון, וקציני החימוש הראשיים, עמוס חורב, חיים הדומי וינון עזרוני.
במלחמת סיני (1956), שמונה שנים מתום מלחמת העצמאות ופירוק הפלמ"ח, כבר בלטו יוצאי הפלמ"ח בסגל הפיקוד הבכיר ובראשם משה דיין, הרמטכ"ל, ואסף שמחוני, אלוף פיקוד הדרום.
להמחשת חלקו המכריע של הפלמ"ח בהעמדת שכבת מפקדים בכירים לצה"ל לאורך שנים רבות, אין טוב מלהתבונן בתמונת המטה הכללי והמפקדים הבכירים שצולמה בתום מלחמת ששת הימים (1967), כ-19 שנים לאחר פירוק הפלמ"ח. רובם מיבולו המבורך של הפלמ"ח: מהרמטכ"ל יצחק רבין וסגנו חיים בר-לב וכן אלופי הפיקודים: דוד אלעזר, עוזי נרקיס, ישעיהו גביש, מפקד חיל-האוויר מוטי הוד, ואלופי המטה עמוס חורב, מתי פלד, רחבעם זאבי ואלעד פלד, ואיתם שר הביטחון משה דיין.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), עשרים וחמש לאחר מלחמת העצמאות ושש שנים לאחר מלחמת ששת הימים, שוב בלטו בפיקוד על צה"ל אנשי צבא הקבע מיוצאי הפלמ"ח: הרמטכ"ל, דוד "דדו" אלעזר, אלוף פיקוד הצפון, יצחק "חקה" חופי, אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן-גורודיש, מפקד גייסות השריון אלוף אברהם "ברן" אדן, מפקד "כוח המיתלה", אלוף מנחם "מנדי" מרון, ומפקד אוגדה 36 הצפונית, אלוף רפאל "רפול" איתן. חומרתה של המלחמה, שהחלה בהפתעה ובעמדת נחיתות, חייבה להזעיק לחזית ממיטב מפקדי העבר שפרשו למילואים, ובהם: רב-אלוף חיים בר-לב, שבעודו מכהן כשר בממשלה, הוחש לסייע לחזית הצפון ולאחר מכן - לנהל את המערכה בחזית סיני; תא"ל (מיל) אורי בן-ארי כסגן אלוף הפיקוד; אלוף (מיל) ישעיהו "שייקה" גביש – לפיקוד על מרחב שלמה; כמפקד החפ"ק האווירי, הוזעק אלוף (מיל) מוטי הוד; בחזית הצפון בלטו אלוף (מיל) דן לנר כמפקד אוגדה, תא"ל (מיל) יששכר שדמי כסגן אלוף הפיקוד ותא"ל (מיל) אריה שחר כסגן מפקד אוגדה. לידם שירתו יוצאי פלמ"ח לא מעטים כמפקדי חטיבות וכוחות.