הסטאטוס קוו במקומות הקדושים

תיאור הספר

הסטטוס קוו במקומות הקדושים מתייחס להסדרים הנוגעים לחזקה, לשימוש ולפולחן במקומות קדושים לנצרות, בעיקר בכנסיית הקבר וכנסיית המולד, שנקבעו לראשונה בשנת 1757 ופורטו רשמית בהצהרות ב-1852 ו-1856. הסדר זה קובע את זכויותיהן של העדות הנוצריות השונות, את הבעלות על האתרים, את חלוקת זכויות הפולחן והתחזוקה. בנוסף, "הסטטוס קוו" משמש גם לתיאור ההסדרים בהר הבית, שבהם יהודים יכולים לבקר אך לא להתפלל, על פי הבנות משנת 1967, יחד עם הכרה ב"אפוטרופסות ההאשמית" על המקומות הקדושים המוסלמיים בהר הבית. סטטוס קוו במקומות הקדושים לנצרות היסטוריה: ההסדר, שמו מגיע מהביטוי הלטיני "Status quo" (המצב הקיים), נוצר מתהליכים היסטוריים הקשורים לעושרן וכוחן של העדות הנוצריות בארץ ישראל. האתרים המרכזיים: ההסדר חל כיום על אתרים כמו כנסיית הקבר, קבר מרים וכנסיית העלייה בירושלים, וכן כנסיית המולד בבית לחם. במקור, הוא חל גם על הכותל המערבי וקבר רחל, אך אינו חל עליהם יותר מאז 1967. מטרות: ההסדר מפרט את הבעלות, זכויות הפולחן והתפילה, ואת זכויות הניקוי והתחזוקה של העדות הנוצריות השונות. הוא גם מגדיר את כללי ההתנהלות באזורים שבחזקה משותפת. סטטוס קוו בהר הבית. מהדורה של הוצאת אריאל משנת 1980. מבוססת על ספרו של קאסט משנת 1929 באנגלית. המהדורה הנוכחית משלבת את האנגלית ואת העברית יחד.