דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

קשיים ובעיות בהגנת סדום

מהי יכולתו של כוח כה קטן להגן בשעת מבחן על המיעוט היהודי בפני המון הערבים? היה חשש שמא ינתקו הירדנים את צינור מי-השתייה מאל-סאפי כשתתפשט הלחימה לאזור; קושי נוסף צפן נתיב ההברחה מעבר-הירדן לאזור חברון שעבר מדרום לים-המלח.
ב- 11.1.48 הגיעה לסדום כיתת פלמ"ח, שמנתה מ"כ ו- 10 חיילים (ללא ציוד), ולאחר כחודש החליפה את כיתת הפל"מ (כוח מקומי נייד). התעוררו שאלות, כגון: מהי יכולתו של כוח כה קטן להגן בשעת מבחן על המיעוט היהודי בפני המון הערבים; היה חשש שמא ינתקו הירדנים את צינור מי-השתייה מאל-סאפי כשתתפשט הלחימה לאזור; קושי נוסף צפן נתיב ההברחה מעבר-הירדן לאזור חברון שעבר מדרום לים-המלח.
מפקד הכוח נקט שיטת פעולה שנועדה למנוע מערביי סדום להבחין עד כמה קטן הכוח: הם ישנו במערות מסביב, הגיעו למחנה בכל פעם מכיוון אחר - על מנת להתחזות לכוח גדול בהרבה.
ב- 14.2, בעקבות מספר תקריות-אש, הגיע כוח משטרה בריטי ועימו פקודה לקחת מסדום יותר מ - 4,000 כדורים. ועדת-הביטחון במקום החליטה להתנגד לכך בכוח. מפקד המקום, גואל לויצקי, העמיד את כיתת הפלמ"ח, על נישקה, בפיקוד יאיר הרכבי, מול הכניסה לחדר-הנשק והבהיר למפקד הבריטי כי יצטרך לגבור עליה, כדי להיכנס לחדר-הנשק. בסופו של דבר עזבו הבריטים את המקום בלי להתעקש על ביצוע משימתם.
בחודש מרס 48 יצאה כיתת הפלמ"ח מספר פעמים עם קבוצות העבודה, כדי לחפות עליהן. ב- 10.3 הותקפה הכיתה ובעת הנסיגה נפגעו שניים: חיים אליהו מת במקום ושמעון ברזאני, שנפצע קשה, הועבר במטוס קל לתל-אביב. כעבור שבוע התקבלה החלטה להוציא את אנשי הפלמ"ח מסדום ולהשאירם רק בבית-הערבה.
בחודש מרס התקבלה פקודה להעביר שתי מחלקות מאזור ים-המלח לפעילות באזור ירושלים-לטרון, והן השתתפו בפעולות במבצע 'נחשון': תפיסת משלטים ומארבים באזור שער-הגיא ואחזקת הקסטל לאחר כיבושו בפעם השנייה.
כאשר החלו הבריטים לפנות את אזור ירושלים נפל אזור צפון ים-המלח בידי הערבים. עד אז היו הבריטים מעוניינים בהמשך פעילות מפעל האשלג - חברת האשלג הייתה בריטית ובזיכיון הייתה שותפה גם ממשלת ירדן - והם דאגו לאבטח את השיירות שיצאו מים-המלח ואליה. ב - 18.4.48 הפסיקו הבריטים את ליווי השיירות והאזור נותק למעשה מירושלים.
שם הנופל: אליהו חיים - בסדום ב - 11.3.48.