כיבוש קטמון (קרב סן-סימון)

במבצע 'יבוסי' נקבע האזור הדרומי של העיר כאזור המשימות של הגדוד הרביעי. קטמון שכנה על תוואי גבוה והיוותה עמדת-מפתח בשליטה על דרום העיר. כיבושה היה חיוני לשם הבטחת הקשר עם השכונות היהודיות בדרום העיר, שהותקפו מתוך קטמון והיו מנותקות מחלקי העיר היהודיים.
שכונת קטמון נוסדה בידי ערבים בעלי-נכסים בראשית המאה בדרום ירושלים. עיקר בנייתה בתקופת המנדט, בשנים 1947-1925. בשכונה היו מבני-פאר, מוסדות-ציבור וקונסוליות.
בראשית מלחמת העצמאות נמצאה השכונה בקו-החזית, ואנשי כנופיות פעלו בה ומתוכה , הטרידו את שכונת מקור-חיים בדרום ואת שכונת קריית-שמואל בצפון.
ב- 5.1.48 פוצצה חוליה של אנשי הגנה את מיפקדת הכנופיות, ששכנה במלון סמירמיס.
במבצע 'יבוסי' נקבע האזור הדרומי של העיר כאזור המשימות של הגדוד הרביעי. קטמון שכנה על תוואי גבוה והיוותה עמדת-מפתח בשליטה על דרום העיר. כיבושה היה חיוני לשם הבטחת הקשר עם השכונות היהודיות בדרום העיר, שהותקפו מתוך קטמון והיו מנותקות מחלקי העיר היהודיים.
לאחר קרב נבי-סמואל נותרו בגדוד הרביעי שתי פלוגות לא מלאות ועליהן הוטל לכבוש את השכונה, בסיוע שתי מרגמות "3 ומשוריין נושא תותח של 2 ליטראות. נקבע כי ההתקפה תבוא ממערב, כדי להתרחק מאזור-הביטחון הבריטי.
הערבים היו ערוכים במינזר סן-סימון, בקבוצת הבתים שמסביבו ובשורת הבתים והטראסות שלאורך הרכס. כיבוש השטח הזה היה מביא לנפילת השכונה כולה.