לוחם בוזין יעקב יענקל'ה ז"ל

קורות חיים

יעקב בוזין נולד להוריו שמואל ומרים, בבית היולדות הקריה בתל אביב ב-24.10.1930. משפחתו עלתה כבר בתחילת המאה לארץ במסגרת תחילת ההתיישבות בשומרה (נחלת יצחק של היום), ולאחר מכן עברה המשפחה להתגורר בשכונת הקווקזים בדרום תל-אביב, ליד הבתחנה המרכזית החדשה. יעקב היה בן רביעי למשפחה בת 10 ילדים ולמד בבית הספר היסודי "ביאליק (הישן). הסבא - שלום בבראשוילי- עבד עם ראש העיר רוקח בתל-אביב. אביו של יעקב עסק במסחר ותרם רבות לביטחון המדינה בעזרת קשריו עם תושבי השטחים ומדינת ישראל הערבים והדרוזים.

בשנת  1946 התגייס לחטיבת יפתח , הגדוד הראשון פלוגה ו, במסגרת הכשרת משמר הים.  עבר קורס חבלה והוכשר כחבלן. בתפקיד זה לקח חלק בקרב במצודת כוח, מבצע דני לשחרור לוד ורמלה. במסגרת הקרב בכפר כיביה פגע בידו של ערבי תושב הכפר. אחרי מלחמת ששת הימים ביקר בכפר ופגש את האיש שנשאר קטוע יד ותרם כסף למסגד בכפר. 
בתום המלחמה עלה עם חבריו אל ההר ויחד הקימו את קיבוץ צובה. בקריאה להצטרף לחטיבת הנגב לשחרור אילת, הצטרף לגדוד התשיעי של חטיבת הנגב. אחרי שחרור הנגב וכיבוש אילת, שב לבית הוריו בשכונת הקווקזים בתל-אביב, שם פגש את נעמי והם נישאו. 

יעקב שרת במילואים  ולקח חלק במלחמת סיני 1956, במלחמת ששת הימים-1967 ובמלחמת יום כיפור-1973. 
בתו עדי טל מספרת שב-1973 נפגש עם חברים מהפלמח באל-עריש והודיע להם שלא ירד להצטרף לגדוד שלהם- גדוד הנדסה 601 בפיקוד רייצ'וק- לפני שייפגש עם בתו עדי בבלוזה - שם שרתה. היא נשארה עם הבנות והוא ירד לסיני. כשנודע לו ולחבריו על נפילת קו המעוזים, תגובתו היתה: "ראחת עלינא-נהלך עלינו!"

יעקב בוזין לקה בדום לב ונפטר ב-14 בספטמבר 1987, היה בן 57 במותו. 

את הפרטים מסרה עדי טל בתו של יעקב.