אלדן בלייברג אנדד אברהם

קורות חיים

אֲנָדָד אֶלְדָן נולד בפולין ב-6 ביוני 1924 כאברהם בלייברג. הוא עלה לישראל עם משפחתו ב-1930. הוא למד וגדל בקיבוץ חפציבה, הדריך בנוער העובד, שירת בפלמ"ח ונלחם במלחמת העצמאות.
הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית, מקרא וספרות אנגלית. ולאחר שירותו חזר לחפציבה.
בשנת 1960, לאחר נישואיו עבר לקיבוץ בארי שבנגב הצפוני. בקיבוץ עבד שנים רבות בהוראה, בפרדס, תרם רבות לעיצוב דמות החגים בבארי, מעיד על עצמו כי היה תלמידו ומעריצו של שלונסקי. עסק שנים רבות בהוראת ספרות ותנ"ך בתיכון "מעלה הבשור", בתיכון קיבוץ בארי ובמכללה למבוגרים.

אנדד אלדן פרסם כחמישה עשר ספרי שירה. ספר שיריו הראשון, "חושך זורם ופרי", שבו כינס משיריו שנדפסו בעיתונים מראשית שנות החמישים, יצא לאור בשנת 1959. שירו הראשון פורסם בעיתון על המשמר בשנת 1952 על ידי אברהם שלונסקי. שירתו הלכה והתבססה יותר ויותר על המצלול הלשוני העשיר, על האסוציאציה והאליטרציה הפרטיות ועל עולמו הארצישראלי המובהק. שיריו תורגמו לשפות רבות, בהן אנגלית, ערבית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, פולנית, יידיש ויפנית. אנדד אלדן קיבל את פרס ראש הממשלה.
מספריו:
חושך זורם ופרי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1959.
לא בשמחות קלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1964.
לא על האבן לבדה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1967.
לבדו בזרם הכבד, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1971.
אור הפנים, שירים, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1974
כצלול קולות חלוקים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1978.
קולה מלא הסתכלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1981.
עתה איתו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1983.
זורם זהיר כזר, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1987.
דממה דקה ודוקרת, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1991.
לוחשת חולשתה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1994.
סתו מהסס סודי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1998.
הבהב ובא אביו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2001.
שנים שמעו שירה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2006.
באורו זורם הפרי בעורי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2010.
קשור בשפע שרשים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2015.
אלדן פרסם גם ספר חגים בשם טקס חג האסיף, את המוזיקה הלחין דוד זהבי, המוזיקה לשירים: "אישי", "אשר נטע אילן", "עתיק מאיתנו העץ", הלחין אברהם דאוס, ערך, עימד והביא לדפוס דב מיזל, תל אביב, הוועדה הבינקיבוצית לחג הווי ומועד, 1964. 

שירים רבים בספרו האחרון "שש שעת שחר" שראה אור בשנת 2016, מנבאים את הטבח בקיבוץ בארי שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023. אלדן ואשתו שרדו את הטבח ואף הארכיון הפרטי שלו ניצל,והוא הופקד במכון גנזים ארכיון הסופרים העבריים ע"ש אשר ברש.מתוך ארכיון זה, העלה מכון גנזים לבלוג שלו שיר שכתב אלדן למשורר אמיר גלבוע (שגם ארכיונו מופקד במכון גנזים), ואשר מזכיר בבחינת "נבואה שנתגשמה" את מאורעות ה-7 באוקטובר וכדלקמן: 
כשהלילה התפוצץ מעל עיני / וקרעיו זחלו על ראשי / קרים ממאמץ / ידי חיפשו את עיניך מבעד / ריחות העשן בגופי / מתכווץ בפינת בכייך / קורא לרוח מנגד נצבו אודמות / שעות רחוקות".

אנדד אלדן נשוי ואב לשלושה, בהם האמנית אשכר אלדן כהן, ואיש העסקים גונר אלדן. אחיינו הוא ההיסטוריון יובל נח הררי.
בשנת 2024, בעודו בן 100, זכה אלדן בפרס אקו"ם למפעל חיים, על תרומתו הרבה לתרבות הישראלית.

בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והטבח בקיבוץ בארי פונה אלדן יחד עם אשתו, שרי, וחברי קיבוץ נוספים למלון בים המלח ומשם, כעבור שבועיים, הועברו לדיור מוגן בתל אביב.

הפרטים נלקחו מויקיפדיה/ערך אנדד אלדן.