לוחם מיברג אבנר ז"ל

קורות חיים

"...אבנר מיברג נולד בישראל ב-4 ביוני 1925.
בגיל 17 התנדב לצבא הבריטי, לחם בצפון אפריקה, יוון ואיטליה. נשאר עד יום הניצחון על גרמניה וממנו מיהר להתייצב בהגנה ואחריה בפלמ"ח ובפל-ים, אשר במסגרתם ליווה שיירות לירושלים והעלה מעפילים מקפריסין.
בין היתר סיפר על תפקידו כאיש פל-ים שקפץ מסירה קטנה עם חבל קטן שהיה קשור לחבל גדול ושחה איתו - הוא היה כדג במים...אל החוף בקפריסין כדי לחבר את החבל לספינה שהטילה עוגן לטובת הפליטים שהובלו לפלשתינה..."(1)

בסוף יוני 1948 ביקש אבנר מיברג , העברה מחיל הקשר ליחידה קרבית. 
"בא לעזרתי משה 'זיק'... היות והמקצוע שלו זה ימאות בוא נארגן לו העברה לפלי"ם... "בטח שמסכים"... הגעתי לחיפה [למשרדי 'המוסד לעליה'] עם מכתבי המלצה של 'זיק' ירושלמי... ושל משה צ'רבינסקי (שם דבר ב'מוסד לעלייה ב')... קבלתי כתובת של מלון "מפואר" ('בצלאל החדש')... ואני תקוע בחדר עם ותיקי הפלי"ם ואין צורך לספר על ייחוסם הגדול ואם תשאלו אותי – גם מוצדק... התדרוך היחיד שקיבלתי שעלי להתייצב על יד מזח "זה וזה" ולמצוא שם את ספינת הדיג 'כריש' ". 
אבנר, ששירת בפלוגת נמלים בצי הבריטי, מתאר את שיטת ההעלאה: "פופכן האלחוטן החזיק קשר מתמיד עם האנשים שבחוף. חוץ מקשר עין... על ידי פנס שאותת לאן אנחנו צריכים לשחות עם החבל. הגענו לחוף מתחנו את החבל והתחלנו ב"נגלות" העברה של אותם מאושרים... ל"כריש"... אותן עשרות הדקות של הלוך וחזור נראו כמו ימים ארוכים, שלא לדבר על הקור שחדר לנשמה ולעוד כמה מקומות פחות סימפטיים, מאחר והיינו כמעט ערומים במים הקפואים. השיטה הייתה די פשוטה: יושבי סירת הגומי משכו את עצמם אל "הכריש" ואנחנו שחינו על יד הסירה, כדי לשמור עליה ובעיקר כדי להחזיר אותה לחוף"... (2)

בשנת 1981 פרסם אבנר מיברג את ספרו האוטו-ביוגרפי "קליידוסקופ-עם הרוח זה לא חלף".
אבנר מיברג נפטר ב-31 בדצמבר 1980.

(1) הדברים לקוחים ממאמר של רון מיברג, בנו של אבנר , מעריב-המוסף, 6.6.2025. האיור:נעמי ליס-מיברג
(2)  אבנר מיברג, "קלידוסקופ-עם הרוח זה לא חלף" , הוצאת "רשפים", 1981, עמ' 168-176