סא"ל עוז אוזנוביץ נחמיה אורקין ז"ל

קורות חיים

נחמיה נולד ב-15 ביוני 1925 בפתח-תקווה. בשנים 1944-1945 היה מגויס לנוטרות. בשנת 1945 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרה מגויסת שבה היו בנים מתנועת הנוער העובד מפתח-תקווה ובנות מחוות הלימוד. ההכשרה הוצבה בגבת. בפלוגה א' בגדוד הראשון. ב- 10.9.1945 השתתף בפעולת שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית. ב- 25.12.1945 השתתף בהורדת מעפילים מהאוניה "חנה סנש". בסוף שנת 1946 השתחרר והוצב ל"רזרבה". הוא עבר לפלוגת העבודה משאבים בהרצליה יחד עם חברי ההכשרה. בזמן מלחמת העצמאות, עם העלייה לחלוצה, שימש כנהג משאית בשיירות לחלוצה, שנסעו בלילות עקב ההתנכלות ממשטרת עיראק-סואידן. בשנים 1947-1949 היה חבר חלוצה במסגרת הגדוד השמיני בחטיבת הנגב והשתתף בהגנת הנגב ובהחזקת משלטי ביר עסלוג'. בשנת 1949 עזב את חלוצה, עם אשתו אסתר לבית רוטבאום ועם בתו הקטנה, עירית שנולדה בשנת 1948. בשנת 1950 גויס לצה"ל, סיים קורס קצינים והיה בשרות קבע. בשנים 1951-1953 היה מפקד פלוגה בנח"ל וסגן מפקד בית הספר בבית דראס. בשנת 1954 היה סגן מפקד ההגנה המרחבית בגוש הרטוב ולאחר מכן מפקד גוש פתח-תקווה. בשנת 1959 היה מפקד גוש הרטוב וקצין אג"ם בחטיבה 16. בשנים 1965-1966 היה מפקד פלוגת חי"ר בבה"ד 1. בשנת 1966 השתחרר בדרגת סגן אלוף והיה מג"ד חי"ר מילואים בחטיבה 16. פעילות אזרחית: בשנים 1966-1980 למד וסיים לימודי כלכלה, הקים וניהל את מחלקת שיפור פני העיר והתברואה בעירית ירושלים, השתתף בפרויקט שיקום שכונות ובתפקידים נוספים בעירייה. בשנת 1980 פרש והקים משרד לניהול פרויקטים, ביניהם הר-אדר. נחמיה עוז התגורר בירושלים עד פטירתו באחד בספטמבר שנת 1983. השאיר אישה - אילנה וארבעה ילדים - עירית, אהוד,טל, הלה. הדברים נמסרו על ידי אשתו, אילנה.