פדן אייזנשטרק נוסבאום דבורה דורית

קורות חיים

דורית נולדה בשנת 1925 בגרמניה. עלתה ארצה בשנת 1934. למדה בגימנסיה הרצליה והתגייסה לפלמ"ח בשנת 1943 כדבורה נוסבאום. צורפה לפלוגה ב', מחלקת בית-השיטה, לכיתת הבנות בפיקודה של המ"כית חנה אבריאל. מאירת פנים, תמירה וחיננית, זריזה, יעילה, חושבת ונועזת. נחושה להשתלב במערכת ובהווי, להוכיח יכולתן של הבנות ביום פקודה. בלטה בכושר גופני ובשלות נפשית והציבה לעצמה יעד - להתקדם במעלה הפיקוד. עם שחרורה מהפלמ"ח סיימה סמינר למורים בנען, כמורה וכאם לשלושה ילדים, מיכל, עמרי ונעה - החליטה להמשיך ולהתפתח. לאורך כל חייה, היו לה ציפיות גבוהות מעצמה, משקיענית שזכתה להישגים חשובים. סיימה דוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. המשיכה בקריירה אקדמית בתחום החדשני דאז של מעמד האשה. שאפה לשינוי חברתי והייתה שותפה לחקיקת חוק "שוויון הזדמנויות בתעסוקה". פעלה להרחבת תפקידי החיילות בצה"ל ותחומים נוספים. השתתפה בצוותי חשיבה ב'מועצת הפועלות' ובמפלגת העבודה. הופיעה בתקשורת וחשפה באומץ את חוסר השוויון המגדרי בחברה הישראלית. מעורבותה בצוותי החשיבה הניבה שורת מחקרים ופרסומים שסייעו רבות לחקיקה ואכיפה בתחומי שוויון נשים במיוחד. על אף שהתבססה בסגל ההוראה באוניברסיטה העברית, נענתה לאתגר והצטרפה לסגל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שזה מקרוב הוקמה. קיבלה את תפקיד ראש החוג הראשון של החוג למדעי ההתנהגות. שופעת, רצינית, חייכנית הייתה עד לאותו בוקר מר וערפילי, בשנת 1976, בו נקטעו חייה, בתאונת דרכים קטלנית, כשהיא בדרכה מירושלים דרך חברון לבאר-שבע. פעילותה נקטעה בשיאה בגיל 50 שנה.