מ"מ כהני ישעיהו שייקה ז"ל

קורות חיים

ישעיהו (שייקה) כהני נולד בשנת 1926, בן בכור להוריו, שהיו מהמתיישבים הראשונים בהרצליה...כשהיה כבן עשר עבר עם הוריו להתגורר בתל-אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד ועסק בספורט ובעיקר בשחיה, מכיוון שהתגורר קרוב לים.
לאחר בית הספר היסודי עבר שייקה לבית הספר ע"ש "מכס פיין" והתגייס ל"הגנה". בתחילת חברותו ב"הגנה" היה מדביק ומחלק כרוזים.

עם סיום לימודיו, ולאחר פטירתו של אביו, כשהוא בן שבע עשרה בלבד התגייס לפלמ"ח. בתחילת שירותו שהה בקיבוץ רמת הכובש.
כאשר חיפשו הבריטים אחרי חברי פלמ"ח ונשק,  נתפסו ושייקה וחברים נוספים ממחלקתו ונאסרו בבית הסוהר בשכם. החיפוש אחר נשק נערך גם בבית אמו של שייקה בשבת בתל-אביב. אמו שהתה אותה עת בקפריסין וטיפלה בעולים. היא קיבלה מהג'ויינט אפשרות לטוס פעמיים ולבקר את שייקה בכלא אולם הדבר עלה בידה רק בביקור השלישי בארץ. שייקה הוחזק אז במחנה העצורים בלטרון והפגישה ביניהם נערכה מעבר לגדר תייל במשך שתי דקות.  עשרה ימים מאוחר יותר שוחרר שייקה וחזר לשרת בפלמ"ח בקיבוץ מעוז חיים ולאחר מכן בבית השיטה. 

ב"ליל הגשרים" היה שייקה אחראי לפיצוץ גשר "שייך חוסיין". ב"שבת השחורה" חמק מחיפושי הבריטים משום שהיה בקורס ספורט בגינוסר. לאחר החיפושים פוזרה המחלקה ושייקה, כמפקד המחלקה קיבל סוסה ובעזרתה היה מבקר את חברי המחלקה בסביבה. 
טרם שחרורו מהפלמ"ח, לאחר שלוש שנות שירות, הנהיג שייקה מסע מחלקתי תל יוסף לים המלח, בית הערבה ויריחו. בדרך נתקלו בכנופיה ערבית ולאחר קרב ממושך יצאו חברי המחלקה בשלום. בהודעתם התייחסו הבריטים למקרה במילים הבאות:"...נערך קרב בין כנופיה ערבית למאות אנשי פלמ"ח שנשאו נשק...". 

לאחר תכנית החלוקה צורף שייקה ל"רזרבה" של הפלמ"ח בתפקיד מאבטח שיירות לירושלים. כשהוכרזה המדינה צורף גדוד הרזרבה לחטיבת "הראל" כגדוד החמישי ושייקה, כמו כל חיילי הגדוד, לקח חלק במבצע "עובדה".
בתום מלחמת העצמאות שוחרר שייקה מצה"ל בדרגת סרן. כעבור שנה נסע לארה"ב ולמד שם הנדסה שש שנים. הוא חזר ארצה ועבד בחיל חימוש. שייקה נשא לאשה את בת-אלה, עמה עבר לבאר-שבע לתקופה של חמש שנים, במהלכה היה שותף להקמת הקריה למחקר געיני(קמ"ג). לאחר מכן חזר לתל-אביב ועבד כמהנדס מכונות בתעשייה האווירית, עד להפסקת פרוייקט ה"לביא" ויציאתו לפנסיה. 

ב-22 במאי 1995 נפטר שייקה כהני לאחר מחלה קשה והוא בן 69. הוא הותיר אחריו אשה ושלוש בנות. 

קורות החיים נלקחו מהספר פלוגה ד'-הפלוגה התל-אביבית, ארגון חברי ההגנה, סניף תל-אביב, תש"ס, 2000, עמ' 48.