ברבש מנחם ז"ל

קורות חיים

מנחם ברבש נולד בשנת 1916 למשפחה חב"דניקית בעיר בוברויסק בבלארוס. בנעוריו נדדה המשפחה לורשה ומשם עלתה לארץ והתיישבה בתל אביב. מנחם ריכז את סניף בורוכוב של "הנוער העובד והלומד" ולאחר מכן התנדב לפלמ"ח והצטרף לקיבוץ אלונים. בשלהי שנת 1942 היה אמור לנסות ולהגיע, יחד עם אברהם ציגל, בצניחה או באמצעות צוללת בריטית, לגטו ורשה, אך התוכנית בוטלה. לאחר שעזב את הקיבוץ עם משפחתו הצטרף, לש"י (שרות הידיעות של ה"הגנה") כאחראי על הקשר עם הצבא הבריטי ומשטרת המנדט. הוא עבד תחת כסוי של עיתונאי בעיתון "דבר". ב-10 במאי 1948 נחטף יחד עם יוסף אבידר ושני אנשי "הגנה" נוספים על ידי אנשי הלח"י, כתגובה על חטיפת אנשי לח"י על ידי ה"הגנה". הם שוחררו בהתערבות לוי אשכול. במלחמת העצמאות נפצע בהפצצת מטוסים מצריים ובתום המלחמה מונה למנהל מחוז הנגב של משרד העבודה. הוא ניצח על הקמת היישובים החדשים, קליטת העולים, על סלילת הכבישים והקמת מפעלים. בשנת 1958 יצא לדרום אמריקה בשליחות המגבית והשתתף בהכנות לחטיפת אדולף אייכמן. בשנת 1963 התמנה לאחראי על עיירות הפיתוח ברחבי הארץ ולאחר מכן יצא לארגנטינה בשליחות "כלל" ושם הצטרף לחוליה שרדפה אחרי הרברטס צוקורס - "התליין מריגה" וחיסלה אותו. בשנים 1968-1972 היה נספח כלכלי בתאילנד והניח יסודות לשיתוף פעולה כלכלי עם מדינות האזור. בשנים 1973-1982 היה בחברת "עמיגור" כאחראי על הדיור בצפון הארץ. לאחר שפרש ניהל את הקרן "תנופה לצמיחה" שהקימו יצחק בן אהרון וישראל קיסר, היה פעיל ב"חוג 77 " של מפלגת העבודה, עסק בשאלת גירעון המזרח התיכון ובהעדר דיון ציבורי על כך, הרבה לכתוב על הנושא יחד עם פרופסור מתי מייזל וכן בספרו "האופציה הגרעינית של מדינת ישראל". מנחם ברבש נפטר בספטמבר 2006.