לוחם עשת בלך יצחק פנסוס ז"ל

קורות חיים

יצחק עשת (בלך) נולד ב-5 באפריל 1923 בגליציה בפולין. בשנת 1925 עלה ארצה עם משפחתו.  
היה ממתנדבי הישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. התגייס ב- 8 בדצמבר 1942. מספר אישי PAL/38313 . שירת בבאפס, בפלוגה שהיתה לפלוגה א' בגדוד השלישי של הבריגדה היהודית.

לאחר שהשתחרר מהצבא הבריטי, שב ארצה והצטרף לפלמ"ח, בבית קשת במרץ 1948
במלחמת העצמאות, לחםונפצע בקרב על הדגניות, שירת בגדוד השלישי של חטיבת הפלמ"ח - יפתח והגיע לדרגת סמ"ר.
השתחרר ב- 7 בנובמבר 1948. 

הטנק בדגניה היה טנק מדגם רנו R-35 של חיל השריון הסורי, אשר התקדם לקיבוץ דגניה א' ב-20 במאי 1948, בקרב עמק הירדן שבחזית הסורית במלחמת העצמאות. לוחמי צה"ל בדגניה הצליחו לפגוע בו ולהשמידו.

בשעה 04:15 לפנות בוקר 20 במאי 1948, התקפה ארטילרית סורית החלה על הכוחות הישראלים. בחסות ירי המרגמות, התקדמו כוחות טנקים, רכבים משוריינים ולוחמי וחי"ר של צבא סוריה לכיוון הדגניות. על הכביש הראשי בין שתי הדגניות, התקדמו שלושה טנקי רנו ונעו קדימה לכיוון דגניה א'. מגני הקיבוץ הצליחו בסיוע מקלעים, מרגמות ותותחי ארטילריה לבלום את ההתקדמות הסורית, והסבו לכוחותיהם נפגעים רבים. ההתקפה הסורית נבלמה לקראת השעה 7:45, ולכן הכוח הסורי החל להגביר את ההתקפה על דגניה ב'.

במהלך ההתקפה על דגניה א', אחד מהטנקים הסורים נפגע בפאתי הקיבוץ. במשך שעתיים היתמר ממנו עשן שחור. עם זאת, כיום לא ידוע בוודאות מי עצר את הטנק וכיצד הוא עצר את הטנק. ישנן חמש גרסאות עיקריות של לוחמים שונים אשר טענו שהיה להם חלק בעצירת הטנק.  חמישה אנשים שטוענים שהם עצרו אותו, וכל אחד מהם טוען שהוא עצר אותו בדרך אחרת. יצחק עשת הוא אחד מהם. 
יצחק ,לוחם גולני, אשר שירת קודם לכן בצבא הבריטי וצבר ניסיון על מטול פיא"ט, טוען שהכניע את הטנק לאחר שירה פגז מהמותןץ  לדבריו הוא הרג את אחד הטנקיסטים וגרם לשני להימלט ולהיהרג על ידי רימונים.

הטנק נותר סמוך לשער הקיבוץ כאנדרטה וסמל למלחמתם הנועזת של מגיני דגניה. 
בשנת 2018, לאחר שבע שנות מחקר, הוציא אסף ענברי את הספר "הטנק". הספר מתאר את פרשת עצירת הטנק מנקודת מבטם של חמשת האנשים הטוענים שהשמידו אותו. אף על פי כן, גם ענברי אינו מכריע בסוגיה ולדבריו אינו יודע מי עצר את הטנק.

אירוע זה נחשב לאחד מסיפורי הגבורה הגדולים של מלחמת העצמאות. יצחק סירב לקבל את קצבת הנכות שהגיעה לו בשל הפציעה, שכן חשב שעשה את מעשה הגבורה למען המדינה ולא כדי לקבל תמורה כספית. (המידע בנושא תודות לויקיפדיה/ערך הטנק בדגניה.)

הוא התנדב לשירות מילואים במלחמת יום כיפור ב-1973, כחייל אף שהיה בן חמישים ופטור מחובת מילואים. הוא מצא את עצמו בתפקיד הקשה של מסירת חפצי הנופלים לידי הורים השכולים.  ילדיו ענת ויואל, מוסיפים כי במשפחה כונה "העובד הסוציאלי", והם מתארים אותו כאדם טוב לב, אשר נכון לעזור לחבריו ומכריו בכל עת. יצחק עשת נהג לעשן מקטרת, שהיתה מזוהה עימו.

יצחק עשת נפטר ב-1.4.2021.