לוחמת דגן גרינברג צפורה תרצה בן דוד ז"ל

קורות חיים

ציפורה-ציפי נולדה באוקטובר שנת 1930 בתל אביב למשפחת גרינברג. הצטרפה ל"הגנה" בסוף ביה"ס העממי, למסגרת הנוער הצעיר ב"הגנה", שעסקו בעיקר בהדבקת כרוזים בעיר. ב-1945 הצטרפה להכשרת הנוער העובד בקיבוץ אשדות יעקוב בעמק הירדן.
הכשרה שאליה צורפה הכשרה מקבוצת כנרת ויחדיו היו להכשרת "רגבים". בקיץ 1945 גויסה עם חבריה לפלוגה א' בפלמ"ח, בקיבוץ יגור, עד ל"שבת השחורה" ביוני 1946, עת  מרבית החברים נעצרו ע"י הבריטים (לג'למי, עתלית ורפיח). ציפי ברחה מהמצור ונשלחה עם חברים נוספים, להסתתר בשמות בדויים בגליל המערבי.
באוגוסט 1946 הועברה עם שאר חברי ההכשרה לפלוגה ד' בחפצי-בה שבעמק יזרעאל, שם עברו את "מסעות הסבל", כהכנה למסע הגדול במדבר יהודה ובמכתשים.
בראשית קיץ 1947 נשלחה עם חבריה ל"גבעה" שליד תחנת הרכבת של המושבה רחובות להשתלב בעבודת התעשייה במחתרת, ליצור תחמושת ל"סטנים" ואקדחים, כדורי 9 מ"מ ונפצים לרימונים - במכון איילון שהיה 10 מטרים מתחת לאדמה ושם עבדה עד תום מלחמת העצמאות. היתה מעובדות התע"ש במחתרת ה"הגנה".

פעילות אזרחית - התנדבה 18 שנים כמרצה בצה"ל - ביחידות שונות ובבסיסים רבים לספר על "ההגנה" והפלמ"ח, בדגש של נשק במחתרת. ובמקביל - שנים רבות מתנדבת כמראיינת ותחקירנית עבור ארכיון ה"הגנה" בבית גולומב.
ציפי קבלה את יקירת העיר חולון לשנת תשע"ה בחודש יוני 2015.

ציפורה דגן, היתה נשואה למתתיהו (מתי)  דגן, חבר פלמ"ח והתגוררה  בחולון עד פטירתה ב-7.5.2026.