דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

לוחם שרת שרתוק יעקב ז"ל

Sharet Shertok Jacob
בן ציפורה ומשה
נולד בתל אביב, ישראל
ב-26/7/1927
גוייס ב-1944
שרת בפלמ"ח
יחידות: פל' ח'
בהכשרת חיות הערבה (המחנות העולים)
תפקיד אחרון: לוחם
שוחרר ב-1944
נפטר ב-19/5/2022

קורות חיים

יעקב (קובי) שרת (26 ביולי 1927 – 19 במאי 2022) היה עיתונאי, מתרגם, מוציא לאור ופזמונאי ישראלי. בנו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל, מנהל "העמותה למורשת משה שרת" והמוציא לאור של כתבי אביו.

סיפורו המשפחתי מרתק כמו קורות חייו האישיים. סבו יעקב שרתוק ׁׁׁׁ(השם עוברת בהמשך ל"שרת"), שעל שמו נקרא, היה מראשוני הביל"ויים, שעלו לארץ ב–1882 בעקבות "הסופות בנגב" - סדרת הפוגרומים באימפריה הרוסית - אך שב על עקבותיו. אביו של יעקב, משה שרת, נולד בחרסון שבאוקראינה. ב–1906, שוב בעקבות פרעות, חזר הסב עם משפחתו לארץ. ב–1908 התמקמה המשפחה בתל אביב. בגימנסיה "הרצליה" הכירו בניו, האחים לבית שרתוק, כמה חברים, שהפכו לימים לחלק מהמשפחה: דב הוז (מחלוצי הטיס בארץ), שהתחתן עם רבקה, אחותו של משה שרת; אליהו גולומב ("ההגנה"), שהתחתן עם עדה, אחותם של משה ורבקה; ושאול אביגור ("ההגנה"), שאחותו, ציפורה, נישאה למשה. בית משפחת שרת בשדרות רוטשילד שימש מטה "ההגנה".

ציפורה, אשתו של משה שרת ואמו של יעקב, בת קבוצת כנרת, למדה חקלאות, התמחתה בתעשיית מוצרי החלב וניהלה את מושב הפועלות בנחלת יהודה. משה היה לימים ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שר החוץ הראשון של ישראל וראש הממשלה השני שלה. בנם יעקב נולד ב–1927. אחריו באו לעולם יעל (הסופרת יעל מדיני) וחיים. בעקבות האב עברה המשפחה לירושלים, שם למד יעקב בבית הכרם אצל ישעיהו ליבוביץ ואברהם אבן שושן. יעקב שרת למד בבית הספר התיכון בית הכרם בירושלים. עם מוריו נמנו דוד בנבנישתי וישעיהו ליבוביץ'.
ב–1940 אירע אסון במשפחה: תאונת דרכים שבה נהרגו כמה מבני משפחת שרת המורחבת. 

ב-1944, במסגרת הכשרה של הפלמ"ח, שהה ביישוב בית הערבה. בגיל 17 התגייס לבריגדה היהודית, שאביו היה בין מקימיה.
יעקב שירת בפלמ"ח ועבר לבריגדה היהודית, אך בדרכם להילחם בנאצים נגמרה מלחמת העולם השנייה. עם שובו לארץ הצטרף למייסדי קיבוץ חצרים, שהיה אחד מ–11 הנקודות שהוקמו ב–1946 בנגב. "להקים יישוב חדש במקום שומם לגמרי בארץ ישראל — זו היתה שאיפת נעורים שהתגשמה", הוא אמר.  

אחרי ארבע שנים יעקב עזב את הקיבוץ והחל לעבוד בשב"כ בתפקיד פקידותי, במסגרתו כתב דו"חות מעקב אחרי המפלגה הקומוניסטית. "המקור העיקרי היה האזנות. היה מעניין", הוא סיפר. בתום שנתיים יצא ללימודי "סובייטולוגיה" בארצות הברית ובאנגליה.
דודו, אביגור, גייס אותו ב–1960 ל"נתיב", שאנשיו נכנסו לברית המועצות במסווה של עובדי שגרירות, וסייעו ליהודים. שרת קיבל ב-1960 את התואר "מזכיר ראשון" בשגרירות ישראל במוסקבה, וחרש את ברית המועצות בחיפוש אחר יהודים ציונים.  הוא גורש ממנה ב-1961, באשמת ריגול ועבר לעיתונות.

הוא מילא תפקידי עריכה וכתיבה ב"מעריב" בין 1963 ל–1983. בין לבין שקד על עריכה ופרסום של יומני אביו, בשמונה כרכים, שמהווים מסמך היסטורי חשוב. לצד זאת הוא כתב, ערך ותירגם כמה ספרים. ב–1988 ראה אור ספרו "מדינת ישראל לבית אלטנוילנד איננה", שם התריע על מצב המדינה. ספרים אחרים שתירגם עסקו במשבר האקלים. עוד תירגם ספרים בנושאי היסטוריה וכן את "חדוות המין", עליו אמר כי "מי שלא רצה שיידעו שקנה את הספר כיסה את זה בעטיפה של סידור תפילה". הוא גם חיבר גם פזמונים ,הבולטים שבהם "נגן לי ירדן", "אהבה פשוטה" ו"כנרת אחרת". בשנת 1993 הקים יעקב שרת את "העמותה למורשת משה שרת" ועמד בראשה עד 2022. אתו עבדה אשתו רנה שרת ובנו יורם שרת כאחראי על אתר העמותה. בהמשך הצטרף גם אחיו הצעיר חיים שרת.
מטרת הקמת העמותה הייתה לרכז, לקטלג ולהוציא לאור את כתבי משה שרת בצורה מסודרת . העמותה הוציאה לאור כ-20 ספרים, כולל הסדרה "דבר דבור", הכוללת 5 כרכים 1948-1952 שמרכזים את נאומי שרת ומשנתו באותה התקופה של קום המדינה. באתר האינטרנט של העמותה אפשר לעיין חינם ב-30 מספריו, כולל אלה שיצאו לאור בחייו ולפני הקמת העמותה, ובכללם שמונת כרכי "היומן האישי" שהוציא יעקב שרת בשנת 1978 .
יעקב שרת נפטר בתל-אביב ב-19 במאי 2022,  ל"ג בעומר בגיל 94. הותיר אחריו אישה, רנה שרת, מורה למחול, כוריאוגרפית וחוקרת מחול, שלושה ילדים: יורם שרת, אורית שרת פורטר ונורית שרת, חמש נכדות ושמונה נינים. הוא נפטר בשנתו ותרם את גופו למדע . 
ב–95 שנותיו הספיק להטביע חותם בתחומים רבים. הוא היה חבר בבריגדה היהודית, ממייסדי קיבוץ חצרים בנגב, איש שב"כ שריגל אחר פעילים קומוניסטים, מזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה, שגורש ממנה באשמת ריגול, סופר, פזמונאי ועיתונאי. אבל מפעל חייו היה הנצחת אביו, משה שרת, אותו העריץ. בראיון ל"הארץ" בחודש ספטמבר 2021, ביטא יעקב תחושות קשות כלפי המדינה. "ישראל והמפעל הציוני נולדו בחטא. החטא הקדמון הזה רודף וירדוף אותנו ורובץ עלינו. אנחנו מצדיקים אותו, והוא הופך לחרדה קיומית, שמתבטאת באלימות מכל מיני סוגים. יש סערה מתחת לפני המים", הוא אמר.

הפרטים באדיבות: עופר אדרת, 'הארץ' , 26 במאי 2022.  גם מתוך, ויקיפדיה,  הערך: יעקב שרת.








אלבום תמונות