טוראי לבנון משה-יוסף יוסף ז"ל

קורות חיים

לבנון משה-יוסף בן אליהו-יהושע ויפה. נולד בי"ב בתשרי תרצ"א, רביעי באוקטובר 1930 בירושלים. ילדותו עברה עליו בחברון, בה ינק מאוירת המסורת העברית הקדומה האופפת אותה.
אביו כתב: "לעיתים קרובות ביקר בשער מערת המכפלה. לשם היו טיוליו הראשונים בחייו. כיהודי הורשה להגיע רק עד המדרגה השביעית. תמיד שאלנו, אבא למה הערבים עולים למעלה ואנו עומדים רק למטה והרי שם קבורים אבותינו ?! בכל תשובה שנתתי לו, לא מצא סיפוק. פניו החמודים הביעו תמיהה, מי יודע אם לא האיסור להיכנס למערת המכפלה הניעו להצטרף ברבות הימים לפלמ"ח."
כשעברה המשפחה לחיפה למד להכיר את צדה החדש והער של ארץ-ישראל הנבנית. למד בבית-ספר עממי וכשעברה המשפחה שוב לירושלים הסתדר בעבודת פקידות. כעבור זמן קצר מאס בחיי העיר והתגייס לפלמ"ח. בגיוסו זה הרבה לעבור בנקודות החקלאיות השונות בארץ, התמסר לעבודה חקלאית ולאימונים צבאיים. זמן-מה שהה באיילת-השחר. אמר לבנות את ביתו בעין-השופט שבהרי אפרים. בתקופת המאבק השתתף בהורדת מעפילים מהאניות.
במלחמת השחרור ליווה שיירות מהצפון לדרום, מתל-אביב לירושלים, מתל-אביב לנגב. עבד בתור סבל בנמל חיפה לשם תפקידים מיוחדים.
השתתף בפעולה של יחידת פלמ"ח בואדי-ערה. הוא חיפה על נסיגה של חבריו, נפצע בידו וברגלו ולא יכל היה לחזור לבסיסו. הסתתר כל הלילה סובל מפצעיו מתהפך ביסוריו על עפר וסלעים, מול כוכבים וירח בבקעת עירון. באין רופא או חובש, באין עוזר ותומך, ללא מים חמים ולא מים קרים להחיות נפשו, חיכה לאור בוקר לקראת אפס תקוה ומר המות.
עם בוקר התגלה על-ידי יחידת אויב. לפני שהתקרבו אליו הערבים הצליח לפוצץ את מקלע ה"ברן" שברשותו והשאיר לעצמו רק אקדח, בו נלחם באויבים ונפל ביום 27.3.1948 לאחר שעמד על נפשו עד נשימתו האחרונה.
נקבר בגבעת-חיים. לפי דרישת הוריו הועברה גווייתו לבית-הקברות הצבאי על הר-הרצל בירושלים, ב- 28.2.1950, אחיו יעקב, הגדול ממנו בשנתיים, נפל גם הוא במלחמת-השחרור. לזכר השניים הוציא אביהם ספר-זיכרון: "שיחים כארזים". זכר משה-יוסף הונצח גם על-ידי קביעת השם "גבעת משה" לגבעה של משטרת כרכור שנכבשה מידי הערבים.