טוראי לבנון משה-יוסף יוסף ז"ל
Lebanon Moshe-Joseph

בן יפה ואליהו-יהושע
נולד בירושלים, ישראל
ב-י"ב תשרי תרצ"א, 4/10/1930
גוייס ב-1947
שרת בפלמ"ח
יחידות: פלי"ם, הגדוד הרביעי
תפקיד: מקלען
נפל בקרב
במלחמת העצמאות
ב-ט"ז אדר ב תש"ח, 27/3/1948
מקום נפילה: ואדי ערה
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 18 בנפלו
קורות חיים
לבנון משה-יוסף בן אליהו-יהושע ויפה. נולד בי"ב בתשרי תרצ"א, רביעי באוקטובר 1930 בירושלים. ילדותו עברה עליו בחברון, בה ינק מאוירת המסורת העברית הקדומה האופפת אותה.אביו כתב: "לעיתים קרובות ביקר בשער מערת המכפלה. לשם היו טיוליו הראשונים בחייו. כיהודי הורשה להגיע רק עד המדרגה השביעית. תמיד שאלנו, אבא למה הערבים עולים למעלה ואנו עומדים רק למטה והרי שם קבורים אבותינו ?! בכל תשובה שנתתי לו, לא מצא סיפוק. פניו החמודים הביעו תמיהה, מי יודע אם לא האיסור להיכנס למערת המכפלה הניעו להצטרף ברבות הימים לפלמ"ח."
כשעברה המשפחה לחיפה למד להכיר את צדה החדש והער של ארץ-ישראל הנבנית. למד בבית-ספר עממי וכשעברה המשפחה שוב לירושלים הסתדר בעבודת פקידות. כעבור זמן קצר מאס בחיי העיר והתגייס לפלמ"ח. בגיוסו זה הרבה לעבור בנקודות החקלאיות השונות בארץ, התמסר לעבודה חקלאית ולאימונים צבאיים. זמן-מה שהה באיילת-השחר. אמר לבנות את ביתו בעין-השופט שבהרי אפרים. בתקופת המאבק השתתף בהורדת מעפילים מהאניות.
במלחמת השחרור ליווה שיירות מהצפון לדרום, מתל-אביב לירושלים, מתל-אביב לנגב. עבד בתור סבל בנמל חיפה לשם תפקידים מיוחדים.
השתתף בפעולה של יחידת פלמ"ח בואדי-ערה. הוא חיפה על נסיגה של חבריו, נפצע בידו וברגלו ולא יכל היה לחזור לבסיסו. הסתתר כל הלילה סובל מפצעיו מתהפך ביסוריו על עפר וסלעים, מול כוכבים וירח בבקעת עירון. באין רופא או חובש, באין עוזר ותומך, ללא מים חמים ולא מים קרים להחיות נפשו, חיכה לאור בוקר לקראת אפס תקוה ומר המות.
עם בוקר התגלה על-ידי יחידת אויב. לפני שהתקרבו אליו הערבים הצליח לפוצץ את מקלע ה"ברן" שברשותו והשאיר לעצמו רק אקדח, בו נלחם באויבים ונפל ביום 27.3.1948 לאחר שעמד על נפשו עד נשימתו האחרונה.
נקבר בגבעת-חיים. לפי דרישת הוריו הועברה גווייתו לבית-הקברות הצבאי על הר-הרצל בירושלים, ב- 28.2.1950, אחיו יעקב, הגדול ממנו בשנתיים, נפל גם הוא במלחמת-השחרור. לזכר השניים הוציא אביהם ספר-זיכרון: "שיחים כארזים". זכר משה-יוסף הונצח גם על-ידי קביעת השם "גבעת משה" לגבעה של משטרת כרכור שנכבשה מידי הערבים.
אלבום תמונות


יעקב מרים ומשה (משמאל) - שלשתם נפלו על קדוש השם והארץ

משפחת לבנון ליד מערת המכפלה. בשורה האחרונה יעקב (מימין) ומשה (משמאל)

ליד הקבר
תעודות וחפצים

ההחלטה על קריאת גבעה על שם משה

הודעה על נפילתו

תכתובת המבשרת את נפילתו של משה
רשימות לזכרו

רשימות לזכרו
שיחים כארזים
השיחים פה ירמוזון
על גדועים וכרותים הֶאָח!
שבח יעקב חיים,
ויוסף משה הָאָח
משה נספה ראשון
במבואי נחל עירון
עוד אגלי דמע בעינים -
ויעקב נפל בירושלים.
יעקב, תפיליך בהם דממת
משה, סידורך כה טפחת
הארתע? אגנזם? אסתירם?
לא, כבבת עיני אשמרם
יעקב השתעשע וקשט
"ארז" לשמו הרגיל
קרוב לבית יער הלבנון -
הנשרף כעולה כליל?
והשיחים כארזים
בהם נפלה שלהבת
ותהלם ראש הנותרים
לכל חלדם עצבת.
אמרתי מפלט אחפשה
אשוח בין הגוילים
אולי תמצא מרגוע
רוחי המרחפת ביגונים.
חלל קרע וכאב
כל עוד ידפק הלב
נבקש מחסה ונחמה
בבוא לציון תקומה.
אביהם.
מתוך הספר "שיחים כארזים".
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
על גדועים וכרותים הֶאָח!
שבח יעקב חיים,
ויוסף משה הָאָח
משה נספה ראשון
במבואי נחל עירון
עוד אגלי דמע בעינים -
ויעקב נפל בירושלים.
יעקב, תפיליך בהם דממת
משה, סידורך כה טפחת
הארתע? אגנזם? אסתירם?
לא, כבבת עיני אשמרם
יעקב השתעשע וקשט
"ארז" לשמו הרגיל
קרוב לבית יער הלבנון -
הנשרף כעולה כליל?
והשיחים כארזים
בהם נפלה שלהבת
ותהלם ראש הנותרים
לכל חלדם עצבת.
אמרתי מפלט אחפשה
אשוח בין הגוילים
אולי תמצא מרגוע
רוחי המרחפת ביגונים.
חלל קרע וכאב
כל עוד ידפק הלב
נבקש מחסה ונחמה
בבוא לציון תקומה.
אביהם.
מתוך הספר "שיחים כארזים".
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו
בני יצאוני ואינם
בהתגולל עלי אסוני הגדול והכפול, בנפול שני בני יעקב-שבח ומשה-יוסף הי"ד במערכות ישראל - היה נדמה לי כי התרחק הזמן יוקל לי, והרי נאמר, המת משתכח מן הלב. גם חשבתי אם אעבור לעיר אחרת אירגע במשהו, - אולם לא ולא, אין לי מנוח ואין לי מרגוע. דמותם מלוה אותי בכל אשר אלך. בשכבי ובקומי קומתם מזדקפת לפני. צלצול קולם: "אבא" באזני, ואנה אנוס ממנו.
הבוחר בציון בחר בי לתת קרבן אחד למדינת ישראל - משה שנפל בשער בקעת עירון וקרבן שני לירושלים - יעקב שנפל בעיר העתיקה בירושלים.
הנני חש את כאבי משה בלילו האחרון. הרי גם סבל מפצעיו ודאי צעק אבא-אמא, ואנו לא ידענו אז באישון לילה ואפילה, ולא יכלנו לעזור לו. לא פללנו כי הולך ונעשה קרע כה אכזרי בחיינו, וחלק מהוויתנו יורד לאבדון.
אם אני מקיץ בלילה ומביט על כוכבי השמים, גם ירח הגיה אז אורו, - הריני מדמה, כה שכב משה והתהפך ביסוריו על עפר וסלעים, מול אותם כוכבים וירח בבקעת עירון. אין רופא ואין חובש, אין עוזר ואין תומך, לא מים חמים ולא מים קרים להחיות נפשו. וכה חיכה לאור בוקר, לקראת אפס תקוה ומר המות.
אולם, משה! ודאי לא התרעמת במערבולת הצלמות שהוטלת בה. איש לא אנס אותך למשימה זאת. זר מעשי תהלה עטרוך. התנדבת בעצמך לפעול בעורף האויב ולהלמו בתוך תוכו, היית די נבון וידעת כי הנך צפוי לקץ כזה.
ועליו אפשר לקונן קינת דוד על אבנר: "ידיך לא אסורות, ורגליך לנחשתים הוגשו, כנפול לפני בני עולה נפלת"
מצודתך היתה פרושה בכל הארץ, מנהריה צפונה ועד קצוי הנגב. סחיבת מעפילים על הגב מהאניה אל היבשה עבודה בתור סבל בנמל חיפה לשם תפקידים מיוחדים, לווי שיירות בדרכים היותר מסוכנות, פיצוץ בתים. לא פעם בהופעתך בכפר ערבי בלילות בקעו צריחות תושביו "באו היהודים" וינוסו בבהלה.
משה מת בכבוד, נקם את נקמתו מהערבים. ברגעיו האחרונים הרג באקדוחו ששה ערבים. אולם כמה סבל בהאבקו עם חיות הטרף
ועם צאת נפשו ועם לויתו למנוחות בגבעת חיים לא עמדו ליד גויתו הקרה לא אב ולא אם, לא אח ולא אחות.
נורו יריות כבוד, פה נסתם הגולל, ועננה קודרת הולכת וקרבה לאי-שם בירושלים.
אביו
מתוך הספר "שיחים כארזים".
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
הבוחר בציון בחר בי לתת קרבן אחד למדינת ישראל - משה שנפל בשער בקעת עירון וקרבן שני לירושלים - יעקב שנפל בעיר העתיקה בירושלים.
הנני חש את כאבי משה בלילו האחרון. הרי גם סבל מפצעיו ודאי צעק אבא-אמא, ואנו לא ידענו אז באישון לילה ואפילה, ולא יכלנו לעזור לו. לא פללנו כי הולך ונעשה קרע כה אכזרי בחיינו, וחלק מהוויתנו יורד לאבדון.
אם אני מקיץ בלילה ומביט על כוכבי השמים, גם ירח הגיה אז אורו, - הריני מדמה, כה שכב משה והתהפך ביסוריו על עפר וסלעים, מול אותם כוכבים וירח בבקעת עירון. אין רופא ואין חובש, אין עוזר ואין תומך, לא מים חמים ולא מים קרים להחיות נפשו. וכה חיכה לאור בוקר, לקראת אפס תקוה ומר המות.
אולם, משה! ודאי לא התרעמת במערבולת הצלמות שהוטלת בה. איש לא אנס אותך למשימה זאת. זר מעשי תהלה עטרוך. התנדבת בעצמך לפעול בעורף האויב ולהלמו בתוך תוכו, היית די נבון וידעת כי הנך צפוי לקץ כזה.
ועליו אפשר לקונן קינת דוד על אבנר: "ידיך לא אסורות, ורגליך לנחשתים הוגשו, כנפול לפני בני עולה נפלת"
מצודתך היתה פרושה בכל הארץ, מנהריה צפונה ועד קצוי הנגב. סחיבת מעפילים על הגב מהאניה אל היבשה עבודה בתור סבל בנמל חיפה לשם תפקידים מיוחדים, לווי שיירות בדרכים היותר מסוכנות, פיצוץ בתים. לא פעם בהופעתך בכפר ערבי בלילות בקעו צריחות תושביו "באו היהודים" וינוסו בבהלה.
משה מת בכבוד, נקם את נקמתו מהערבים. ברגעיו האחרונים הרג באקדוחו ששה ערבים. אולם כמה סבל בהאבקו עם חיות הטרף
ועם צאת נפשו ועם לויתו למנוחות בגבעת חיים לא עמדו ליד גויתו הקרה לא אב ולא אם, לא אח ולא אחות.
נורו יריות כבוד, פה נסתם הגולל, ועננה קודרת הולכת וקרבה לאי-שם בירושלים.
אביו
מתוך הספר "שיחים כארזים".
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
