טוראי ניפומנישצי שמואל "מוליק" ז"ל

קורות חיים

שמואל ("מוליק") בן אבא ולאה. מיוצאי אוקראינה. נולד ב-31.12.1929 ברמת-השרון. ב-1931 עברו הוריו למושב עין-ורד והמשפחה היתה מראשוני המתישבים במקום. למד עשר שנים בבית-הספר המשותף לגוש תל-מונד והיה נער מפותח, נבון ומוכשר והצטיין בלימודיו. עם זאת נודע במזגו החם והמתפרץ וכבעל אמביציות חזקות ויצרים עזים. תמיד התנגש עם בני-ביתו. בשל הרפתקנותו כבלוהו בבית בציוויים ואיסורים ולא נתנו לו לצאת מגבולות המושב ובטיולי התלמידים כמעט לא השתתף.
עם התבגרותו שקקו בו מאוייו כמעיין טמיר ובאין מוצא לרוחו כתב שירים, מהם היתוליים, על המושב והנוער שבו, ומהם על חייו, געגועיו וחלומותיו. בשתי שנות-לימודיו האחרונות, למד ללא חשק והתעניין בביסוס המשק ובהצטרפות לפלמ"ח. משסיים את בית-הספר עבד במשק וקצת בשרברבות ציבורית. בערבים הרבה לקרוא ולמד רוסית. היה בגדנ"ע ובפל"ם מושבי (פלוגות משמר).
כבן מושב, עוד לא חל עליו חוק הגיוס לצבא. אולם לא יכול להישאר בבית. "יש לנו מדינה ולא ראיתיה" - התמרמר - "אני מוכרח לדעת... צר לי המקום..."
ב-6.4.1948 התגייס לפלמ"ח לגדוד "הפורצים". השתתף בלמעלה מ-20 קרבות בסביבות ירושלים ולחם באומץ-לב בלתי-רגיל. חבריו כינוהו "בעל הקמיע", כי מעולם לא נפגע.
נפל ב-11.6.1948 בקרית-ענבים מפגז שנפל ליד חדר-האוכל.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-ענבים.
בדברי הספד לזכרו נאמר: "שמואל נפל עוד לפני שצבאנו נשבע שבועת אמונים למדינה. את נאמנותו הוכיח בהילחמו למען בירת ישראל הנצחית ובנפלו למענה".