דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

Private Goland Sabo

Son of Shoshana and Shlomo
Born in Tel aviv, Israel
On 1/6/1928
Drafted on 1945
Served in Palmach
In The Sixth Battalion -”Jerusalem", D Company
Role: Fighter
Killed In Battle in The "Lamed-Hay” platoon ("The Thirty-Five”) on their way to Gush-Etzion
In The War Of Independence
On 16/1/1948
In: Alongside Surif Village
Buried in Jerusalem – Mount Herzl
Was 20 years old

Photo Album

מפרי עטו

מפרי עטו

מעזבונו

היש צדק בעולם?

הצדק, מונח כה קבוע וברור, כה מכריע ומסכם!
שנים על שנים מאיר הצדק אפלת דברים. במטה-הדין, בשבט-מושלים, בשיחת אנשים ובקולמוס סופרים מופיע הצדק באור בהיר, כמנהרה סוחפת-כל, מבררת, מלבנת, מביאה ספינה תועה אל חוף מבטחים.
ומאידך, היש עוד מושג כה הפכפך? שאלו נא את פי איוב, קהלת, ודורות הספקנים ומרי-הנפש ההולכים בעקבותיהם, הצדק מהו? ויענוכם: 'אפס ואין'. מצות אנשים מלומדה, כלי שנוצר בידי השבעים, השליטים ובעלי-הגוף הקטנים, למען שלוט ודכא ולמען התמד בטובתם-הם.
והנוגע ללב מכל הוא שבעוד פשוטי אדם שואלים ותובעים: 'היש צדק בעולם?' מתגלית בכל מעשיותה המחלוקת העיונית שבין הפילוסופים, והאדם נפל שבי בידי היאוש, הספקנות וה'לא-איכפתיות'.
בעבודתי נקרה לפני מהנדס צעיר, שאך זה עתה הוציא את כ"ב שנותיו. גבה-קומה, רחב-כתפים, חריף, נבון-הליכות, וידים לו אמונות. בקצרה - הטיפוס הארצישראלי, שכה רבה גאותנו עליו. היש הצדקה לטיפוס כזה? ודאי וודאי. מולדת, חינוך, אידיאלים, ועוד ועוד דברים השגורים בפי כל בר-בי-רב.
מהנדס זה חביב על כולנו. הוא פשוט 'בחור משלנו', יודע אשר לפניו ומאחוריו, ודמותו הספורטיבית נוסכת גם בך בטחון, יציבות וכל אותן ההרגשות המורכבות-הפשוטות, שמעורר טיפוס 'בן תקופתנו'.
ובאותה חצר עצמה עובד, עמי ועם המהנדס, יהודי פליט. בן פולניה. קטן-גוף, בעל כרס עגלגלה. פרצופו מבהיק ומאדים מלהט קרני השמש של ארצנו, ועל זרועו מכחיל מספר, המספר המפורסם. הוא, תפקידו פשוט: מכחול בידו, ובצבע גם הוא מכסה זויות ברזל, וכדומה.
ראיתיו בעבודתו, הטיתי אוזן לדבריו, והנה אדם. אדם קטן: ערמת חיים שנרכשה במחנות, עינים חומות, פשוטות, שמבען אחד: כמיהה לקצת טוב, לבית נוח, אשה טובה, תיאטרון, קולנוע, וכל אותם הדברים הקטנים-הגדולים.
באחד הימים עבדתי לידו. השיחה נתגלגלה על דא ועל הא, על נערה עוברת, על מכונית חולפת, על פוליטיקה גבוהה, על מנהל העבודה, וגם על המהנדס בן העשרים ושתים. תמה ידידנו: בן עשרים ושתים - וכבר מהנדס? שתק רגע והוסיף: ואילו אנכי כבן 25 וראה בי, עומד אני פה כל היום וצובע. (ניחא - חשבתי - רבים כמוך). והוא שוב: 'ראה, איזו קומה לו, למהנדס'. ועיניו הושפלו אל כרסו העגלגלת ואל ידיו הקצרות. 'היש צדק בעולם?' - אמר.

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח