Private Ben Atar Jacob

יעקב בן עטר הי"ד היה תלמידי וחניכי למן הכיתה הראשונה ועד סיימו את בית הספר "בית אהרן" בכיתה הששית, והוא אז בן אחת עשרה שנה. אחרי כן רשמתי אותו בבית הספר התיכון בבית הכרם, מקום שנתקבל בשמחה ואף ניתנה לו סטיפנדיה.
עוד בשחר ילדותו ניכר יעקב בהליכותיו הנעימות עם חבריו, הוריו ומוריו ועם כל אדם אתו בא במגע, בת צחוקו המלבבת לא משה ממנו, תמיד חביב, כולו זורח, דיבורו בנחת ובשלווה - אופי יקר.
ובלימודיו - מתמיד ושקדן למופת מסודר ודייקן, בלא רבב על בגדיו ובלא כתם קל שבקלים במחברותיו. בעל תפיסה וזכרון למופת, קנה לו חכמה משנה לשנה והעשיר את אוצר ידיעותיו בכל מקצוע ומקצוע.
קטן קומה היה ילד רך בין חבריו החסונים והמבוגרים ממנו, אך עלה עליהם בשיעור קומתו הרוחנית, עדין הנפש. שקוע ראשו וכולו בלימוד, ברכישת ידיעות, בהעשרת אוצרו במושגים ובמוצגים, תלמיד חכם מובהק של הכיתה (בכל כיתה וכיתה) וחבריו נהגו בו כבוד ויחס חברי מצוין, בלא קורטוב של קנאה וטינה, כשם שהוא התייחס אל הכל בחביבות, בנימוס ובדרך ארץ.
את לימודיו בבית ספרנו סיים כאמור בעודו רך וקטן, אך לא ילדותי ברוחו ובכוחו הנפשי.

ב. בצראוי


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

האסון הגדול אשר ירד עלינו, בנפול חברנו ומדריכנו יעקב - השאיר בנו את חותמו, חסרונו מורגש היטב. רבים אשר שמעו הגיע אליהם לא ידעו מה רבות פעל בתנועתנו, תנועת "המכבי הצעיר", הוא היה לנו מדריך, חבר טוב, מחנך קשיש, וראינו בו דוגמא וסמל, סלל לפנינו את הדרך בה נלך. בגישתו החברתית והפשוטה ידע להתקרב אל כל חניך ולקשור קשרים אישיים בל ינתקו. כמהופנטים ישבנו בפעולותיו: הוא ידע לענין ולהעסיק אותנו בדרכים שונות, באמצעים פדגוגיים שונים, הכובשים את לב החניך. פעולותיו החנוכיות היו מחושבות ומעמיקות. התכונן לכל פעולה ביסודיות, הביא ספרים לדוגמא, תמונות ומפות וכיוצ"ב - ידע להחיות את החומר העיוני שהגיש לנו ולהקל על הבנתנו.
יעקב ידע לשתף אותנו להלכה ולמעשה בכל פעולה ופעולה, והוא הפעילנו בכל שטחי עבודתנו התנועתית, בערבים ישבנו על מדרגות ביה"ס "אליאנס" ושרנו ושוחחנו, וגם בימי השבתות בלינו יחדיו. לפעמים האזנו לנגינת מפוחית וחליל, אפילו הלכנו לקולנוע במרוכז. הוא היה נוהג לבקר אצל רוב החברים בבית, משוחח עם כל אחד באופון פרטי כך שהכיר את כולנו בדיוק, את מאוויינו והגיגינו - וידע להושיט עזרה בשעת הצורך ולעודד את הנפש בשעת דכדוך.
מסבת פרידה ערכנו לו עם עליתו לדרגת מפקד שכבה, מאד קשה היה לנו להפרד ממנו אך התנחמנו בזה שהוא נשאר מפקד שכבתנו אנו, לא עבר זמן רב והוא נקרא למלא תפקידים אחרים - נבחר לחבר המפקדה הארצית של המכבי הצעיר ולבסוף היה מפקד סניף ירושלים.
עוד בזמן היותו תלמיד הצטיין בפעילותו בסניף, שלשיאה הגיע בשבועות שבהם התכונן לבחינות הבגרות, למרות עבודתו הרבה בתנועה היה מהמצטיינים שבתלמידי בית הספר.
רבות ספר לנו יעקב על סניפי התנועה השונים שבהם ביקר בעבודתו החנוכית. תמיד מוכן היה למלא שליחות התנועה ואמנם הקדיש לה את כל כשרונותיו ומרצו. הוא האמין בתנועה, הוא אהבה, היא היתה לו משאת הנפש ודם התמצית של הויתו. יעקב יכול היה לתת לתנועה הרבה - והוא היה מוכן לכל קרבן - וכך נפל בדמי עלומיו שופע מרץ - על משמרתו נפל.
יחד עם יתר חברי תנועתו שנפלו ישמש סמל לנו. הוא צווה לנו את החיים את המאבק עד לנצחון.
לא נאכזבך מדריכנו יעקב!

אליהו מוגרבי (ירושלים)


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

נוהג הוא בעולם לדבר בשבח הנעדרים, להלל את תכונותיהם התרומיות וליפות את מעשיהם וכוונותיהם, אך מעטים המה האנשים שדברי החלל הנאמרים עליהם (לאחר מותם), נכונים בתכלית ומלב כנה יצאו. יעקב זכה להיות אחד מאותם יחידי הסגולה שקשה מאד למצוא בהם איזה שהוא דופי.
מצאתי בו חבר נאמן ואיש שיחה שלא מן הרגיל. השעות בהן היינו משוחחים יחדיו על עניני התנועה או על נושאים עיוניים כלליים, גרמו לי קורת רוח מרובה וזכרונן עמי, עונג לא יתואר הייתי נהנה בקראי מכתביו, המלאים שפע הומור, ובכמה עליצות היינו נפגשים לאחר פרידה, כשמושגים מיוחדים לנו שגורים על פיו תמיד.
קשה להסתגל לרעיון שאדם זה איננו יותר... לא אחוש יותר את "עקיצותיו" העסיסיות, שהוסיפו ופעלו רבות להתחבבותו על כל מי שנפגש עמו.
כל מכריו - הוקירוהו. לא רק בעבור כשרונותיו המזהירים ותבונתו הרבה, אלא גם עקב אשיותו החביבה, הנדירה.
יש שנוהגים גם להזכיר את דברי הנעדרים (כמה קשה לחשוב את יעקב לנעדר ואיננו!) ומוצאים בהם דברי נבואה, שלא במתכוון אמנם. כך היה גם עם יעקב הי"ד. עוד לפני חדשים מספר, לפני תחילת מלחמת העצמאות, שוחחנו על עתיד העם, על הנופלים במערכה, וצווים לנשארים בחיים. אז לא הייתי מעלה על דעתי שביום לא רחוק אצטרך להזכר בשיחתנו זאת, לחשוב ולדבר באותן הקטגוריות שיעקב דבר בהן...
ברור לי שלא אזכר את כל פרטי אפיו של יעקב, אולם תמונתו לנגד עיני ימים רבים.

משה (גרעין ה')


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח