צפת בתקופת המנדט - ערבים ויהודים בעיר מעורבת 1919-1948

תיאור הספר

במהלך ההיסטוריה המרתקת שלה, ידעה צפת תקופות שגשוג וצמיחה לצד תקופות נסיגה ושקיעה, במעין מחזוריות היסטורית. בתקופה הממלוכית הפכה לאחת הערים החשובות בארץ, שימשה מרכז מנהלי וצבאי של הגליל, והפכה למרכז תרבותי דתי-אסלאמי פורח. במאה ה-16 נודעה בהיותה מרכז מסחרי ותעשייתי חשוב, אחד ממרכזי הרוח והדת היהודיים החשובים בעולם. מאז המאה ה-18 החל תהליך שקיעתה ההדרגתי, עם מעבר מרכז הכובד המנהלי והכלכלי לעכו, במאה ה-19 נפגע מעמדה עוד יותר, כאשר את העיר פקדו מספר אסונות, ובהם רעש האדמה שהתחולל בשנת 1837. רק לקראת סוף השלטון העות'מאני החל תהליך התאוששותה של העיר, שהואץ בתקופת המנדט. מספר התושבים גדל והכלכלה המקומית התבססה והתייצבה. אולם הפעם החל מעיב על העיר צלו הכבד של הסכסוך הלאומי היהודי-ערבי. ספר זה מתמקד בנעשה בעיר לאורך תקופת המנדט, ושופך אור חדש על המבנה החברתי, העדתי והדתי של העיר בתקופה זו. נוסף לבחינת הקשר בין המבנה החברתי והמערך הפוליטי בעיר, הספר עוסק באופן מעמיק בדמותן ובזהותן של המשפחות הערביות המובילות בעיר, ומתחקה אחר המנהיגים והזרמים השונים שהתקיימו בה זה לצד זה. בניגוד למחקרים אחרים אודות העיר, שהתמקדו בחקר הקהילות והעדות בנפרד זו מזו, מתייחס הספר אל העיר בשלמותה, על כלל אוכלוסייתה ורבעיה. חקר החיים בעיר מעורבת בימי המנדט ברמת המיקרו היסטוריה, יש בו כדי ללמדנו רבות גם על המתרחש בערים מעורבות אחרות.