עין גב במערכה

תיאור הספר

תולדות קבוצת עין-גב, מהקמתה ב-1937 עד 1962. תיעוד כרונולוגי של המערכה במלחמת העצמאות: הביצור, הקרבות בעת הפלישה. פלמ"ח: בעקיפין, לכל אורך תיאורי המלחמה - פשיטות, בגולן (עמ' 62). בין חברי הקיבוץ המוזכרים בספר יש גם חברי פלמ"ח, וגם בין החללים - נחמיה שטיינר. ששים שנה עברו מאז מלחמת העצמאות, ושבעים שנה מהקמת קיבוץ עין-גב. אנו מגישים לקוראים החדשים את הספר #39;עין-גב במערכה #39;. מהדורתו הראשונה של הספר יצאה בתש י 1950 בהוצאת #39;מערכות #39;, והשנייה הודפסה בתשכ ב ndash; 1962. עין-גב במערכה הוא ספר שצלקות המלחמה בו טריות מאוד. הוא נכתב סמוך לאירועי המלחמה. העדות שלו מן הימים הגורליים ההם חתומה בצורך לבטא את האבל על נפילתם של החברים, את החששות שליוו עדיין את החברים ואת החלטתם הנחרצת לפתוח פרק חדש. עין-גב היה הקיבוץ העברי היחיד במזרח הכנרת. גבולות ארץ ישראל שנקבעו בחלוקה בין המנדט הצרפתי לבריטי לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכו לגבולות מדינת ישראל הצעירה בזכות עמידתו של הקיבוץ במערכה הכבדה. מדינת ישראל בתש ח נשענה לא רק על כוחה בצבא, אלא גם על היישובים שליד הגבול. סיפורה של עין-גב הוא סיפור על עמידת חברי היישוב לבדם בקרבות הקשים. חברי עין-גב היו מודעים לכך שעליהם לנסות לרקום יחסי שלום עם שכניהם, אך גם להתכונן לרע ביותר. היישוב ערך הכנות מדוקדקות לעמידה במערכה לבדו. כשפרצה המערכה בעמק-הירדן היתה עין-גב מכותרת על ידי הצבא הסורי הפולש. המוצא היחיד שלה היה הכנרת. הצבא שתקף אותה היה גדול פי עשרה ממספר הלוחמים שהגן עליה. עין-גב עמדה בקרבות הקשים והיא אולי הקיבוץ היחיד בארץ שלא הסתפק בהגנה ויצא להתקפה, בעת שהשתלט על הר סוסיתא השכן. הספר שלפנינו הוא ספר של קולות רבים. לא של מפקד עטור תהילה, אלא של קיבוץ: מפקדים, לוחמות ולוחמים, אמהות שפינו את ילדיהן. בספר מובאת גם עדות מצולמת ומצוירת, מאותם ימים. עדות קרובה זו לא ידעה לאן יתגלגל הסיפור. מה יהיה עתידו של הקיבוץ, המדינה, הגבולות, המלחמות, ומה תהיה דיוקנה של החברה. דווקא משום כך נראה היה לנו חיוני להיפגש מחדש עם אותה עדות ראשונה ולהעבירה לדורות הבאים.