פוטו רחל - צילומים ממחנות המעצר בקפריסין

תיאור הספר

ב-7 באוגוסט 1946 החליטה ממשלת בריטניה, שהעולים הבלתי לגאליים לארץ-ישראל יגורשו לקפריסין ויושמו שם במעצר. תקופת הגירוש לקפריסין נמשכה מאוגוסט 1946 עד פברואר 1949, והסתיימה עם עליית העצורים ארצה. במהלך שנים אלה עברו במחנות המעצר כ-52,000 מעפילים. הגולים הוחזקו בשתי קבוצות של מחנות: בחמשת "מחנות הקיץ" שבהם שוכנו המעפילים באוהלים, ובשבעת "מחנות החורף" שבהם היו המגורים רובם בצריפי פח ומקצתם באוהלים. למחנה הקיץ בקראולוס הגיעה גם רחל פישר (כיום בת 84) שנולדה כאדית קורנהאוזר בעיר קולוז'ר בטרנסילבניה (היום קלוז' שברומניה). פישר למדה צילום אצל דודתה ורכשה בכספה מצלמת קודאק. "המצלמה הולכת אתי מגיל 14", אומרת פישר, "קניתי אותה בעיר ומיד התחלתי לצלם, בכל מקום. תחילה כתחביב, אחר כך כעבודה". ב-1944 גורשו יהודי טרנסילבניה לאושוויץ, שם איבדה פישר את רוב בני משפחתה וחבריה. היא ואמה שרדו, ובתום המלחמה חזרו השתיים לקלוז'. רחל איתרה בעיר הולדתה את אהוב נעוריה יהודה פישר, והם נישאו. האם ובני הזוג עלו בדצמבר 1947 לאניית המעפילים "פאן יורק", שביחד עם אנייה אחרת נשאו 15 אלף בני אדם. הבריטים תפסו את האוניות ונוסעיהן הועברו לקפריסין. "הייתי צריכה חדר חושך. תוך כמה ימים הקמנו באוהל הסמוך חדר חושך, פוטו רחל, שם הייתי מפתחת את התמונות. בחור קפריסאי, שדאג לאחזקת המקום והפך ידיד, הבריח לי נייר לפיתוח וחומרים כימיים. צבעתי מנורת נפט באדום, ובעזרת פתיחה וסגירה של פתח האוהל קבעתי חשיפה לשמש. יום אחד זה עבד טוב, יום אחר זה עבד פחות... היה ניסיון לחיות חיי שגרה. אנשים הולידו ילדים, היו חתונות ואפילו תערוכות אמנות. היו בין האנשים אמנים, אדריכל, צייר ואני שעסקתי בצילום. הרווחתי קצת כסף וזה היה יתרון גדול. אבל בכל יום חיכינו שיתנו לנו להגיע לארץ". בתערוכה מוצגים ציורים, תבליטים סרטים, שירים ופריטי דואר נדירים. הספר מביא את סיפורה של רחל פישר יחד עם פוטו רחל. הוא, למעשה, אסופה של תמונות מהתערוכה אשר אצר גיא רז במוזיאון ארץ ישראל בשנת 2011.