דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

זכרונות הר-טוב

שם המחבר: בכר אברהם
מספר העמודים: 48
הוצאה לאור: הוצאת המשפחה
תאריך הוצאה לאור: 1970
הערות: סקירת השנים 1885-1948
תווית: 22 בכר

תיאור הספר

תולדות העיירה הר-טוב ממועד הקמתה ועד לפינויה במלחמת העצמאות. כבר מתחילת מלחמת העצמאות הייתה הר-טוב במצור. ב-20 בדצמבר 1947 הותקף טנדר נוטרים בדרכו להר-טוב ושלושת נוסעיו נהרגו. מאז התנהלה התחבורה להר-טוב בשיירות מאובטחות של כלי רכב מוגנים בשכבת שריון קלה. קברו של שמואל בן-בסט, מבני המושבה שנהרג במלחמת העצמאות. הקבר אותר ב-2008 בבית הקברות בהר הזיתים ב-13 בינואר 1948 הותקפה המושבה הנצורה ובהתקפה זו נהרג בן המושבה שמואל בן-בסט (בסת). הוא נקבר באותו לילה בהר-הזיתים, אך קברו אותר רק ב-2008. מבית הספר הר-טוב יצאה מחלקת הל"ה לדרכה האחרונה ב-15 בינואר 1948. באותה תקופה מפקד הרטוב היה רפאל בן ארויה. הוא ביקש מדני מס, מפקד הל"ה, לדחות את היציאה לגוש עציון ליום המחרת, עקב השעה המאוחרת. דני מס החליט לצאת בכל זאת. ב-18 במרץ 1948 אירע אסון שיירת הר-טוב. שיירה הצליחה להביא אספקה להר-טוב. בדרך חזרה לירושלים הותקפה השיירה על ידי מאות ערבים מכוחותיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני. שני משוריינים נלכדו ושאר השיירה הצליחה לחזור להר-טוב. בקרב נספו אחד עשר ממגיני השיירה. למחרת הקרב הותקף ופוצץ בית החרושת "שמשון". ב-22 במרץ 1948 נערכה התקפה כבדה על המושבה. המגינים ושתי מחלקות של חטיבת גבעתי הצליחו להדוף את התוקפים ולגרום להם אבדות כבדות. פינוי המושבה מבט כללי על הר-טוב ביוני 1949 יד למייסדי הר-טוב. סדר שמות המשפחות לפי סדר עלייתן על הקרקע. עם התקרב הפינוי הבריטי הוחלט על פינוי הר-טוב גם לנוכח תקדים נפילת גוש עציון. המשימה הוטלה על כוח מגדוד 52 של גבעתי בפיקודו של שלמה להט (צ'יץ'). הכוח יצא מכפר אוריה במסע לילי להר-טוב. התושבים השחיתו את הציוד והרגו את בעלי החיים, ובלילה שבין ה-15 ל-16 במאי 1948 יצאו במסע לילי מאובטח של כחמישה ק"מ. אלה הגיעו לכפר אוריה עם שחר. הר-טוב נשלטה בידי כוח של האחים המוסלמים ושוחררה על ידי כוחות חטיבת הראל בלילה האחרון של מבצע דני (בין ה-17 וה-18 ביולי 1948). הכוח התבסס במשטרת הר-טוב ובמשלט המשותף (הנמצא בתחומי העיר בית שמש). לאחר המלחמה ניסו 5 משפחות להיאחז מחדש על אדמות הרטוב, כאשר לצידן הוקם מושב עולים חדש של יוצאי תימן על חורבות כפר ערטוף, ונקרא משום כך בשם נחם, ולא הרטוב, שהתקיימה כיישוב נפרד עד 1955. אז עזבו המשפחות האחרונות, ועל אתר המושבה הוקמו בית הספר ומוסדות המועצה האזורית אבן העזר, כיום מועצה אזורית מטה יהודה. מאוחר יותר הוקם אזור התעשייה הרטוב על הקרקעות החקלאיות של המושבה. ביניהם ניתן למצוא גם היום את בית הקברות של בני המושבה ומייסדיה. ב-6 בדצמבר 1950 הוקמה דרומית למושבה מעברת הרטוב. מהמושבה הישנה נותרו שרידים בודדים, כמו בית המיסיון, בית הקברות ומספר בתי אבן, שבאחד מהם מוזיאון קטן לתולדות הר-טוב. לידו הוקמה יד למייסדי הר-טוב. המושבה הוכרזה כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים.[10] בתחילת המאה ה-21 מתקיים פרויקט רב שנתי, בו תלמידי כיתה ט' של בית ספר "הר-טוב" בקיבוץ צרעה, מאמצים את מורשת המושבה. התלמידים לומדים על תולדות המושבה ומורשתה, עורכים עבודות חקר בנושא המושבה, נפגשים עם צאצאי אנשי המושבה, שומעים עדויות מפיהם ואחת לשנה עורכים "מוזיאון חי" בו התלמידים מחיים את המושבה ליום אחד.