פיצוץ המוסך בחיפה

ביום 28.2.48 בשעה 09:00 יצא הכוח לבצע את הפעולה בשתי מכוניות: החבלן (המסתערב יעקובה) אמור היה להכניס את הרכב עם חומר-הנפץ לתוך המוסך, להפעיל את ה'עיפרון' ואת המוקש, לצאת החוצה ולהסתלק במכונית השנייה, שתמתין בסמוך, עם המסתערב יצחק ליד ההגה. הוכנו גם שתי מכוניות רזרביות, שישמשו ככוח חילוץ, למקרה שהכוח המבצע יסתבך. הן חנו ליד 'גשר של'.
באחד הימים בשלהי חודש פברואר 48 נודע כי באחד המוסכים בעיר, באזור "המשולש המבוצר", מכינים הערבים מכונית-תופת, כדי לפוצץ אותה במרכז סואן בחיפה.
דני אגמון, מפקד 'הסיירים המיוחדים' של הפלמ"ח בצפון, קיבל על עצמו לבצע פעולה נגד המכונית. לצורך הפעולה הוחרמה מכונית בקריות, והוחלט למלא את תא-המטען בכמות גדולה של חומר-נפץ, אלא שאז הסתבר שהמכונית שייכת למיופה-כוח של מדינה זרה, וניתנה הוראה לשחרר אותה.
החרימו מכונית אחרת בכרמל, הורידו אותה לחצר הטכניון בהדר-הכרמל והחלו למלא אותה בחומר-נפץ. אך מתכנני הפעולה לא הצליחו למצוא "עיפרון" (מנגנון הפעלה עם השהייה) להפעלת חומר-הנפץ. יוחאי בן-נון, מפקד 'פלוגת הנמל' של הפלמ"ח, שעבר קורס חבלה אצל הבריטים, הודיע כי יש לו ידע כיצד מתקינים פצצת-זמן.
בשעה מאוחרת של ערב שבת העירו רוקח, הביאו אותו לבית-המרקחת, והלה נתן בידם חומצה-גופריתנית ואמצעים נוספים, שסייעו ליוחאי בן-נון ואגמון להרכיב עיפרון-הפעלה באמצעות אילתורים שונים ומשונים.
המכונית מולאה בכ- 300 ק"ג חנ"מ וכן הותקנו בה שני מוקשים, שהיו צריכים לפעול - כמלכודות - אם ירצו לבדוק את המכונית, או להתניע אותה.
שני מסתערבים - יעקובה כהן ו"אבו-סחייק" (יצחק שושן) - ערכו סיור בעיר התחתית, עד שגילו במוסך 'אבו-שעם' את המכונית שכבר הייתה מוכנה להפעלה, צבועה ומוסווית כמכונית של 'הצלב האדום' . השניים עברו במתכוון מספר פעמים דרך מחסומי הערבים, כדי שהללו יכירום ולא יעכבום בעת הנסיגה.
ביום 28.2.48 בשעה 09:00 יצא הכוח לבצע את הפעולה בשתי מכוניות: החבלן (המסתערב יעקובה) אמור היה להכניס את הרכב עם חומר-הנפץ לתוך המוסך, להפעיל את ה'עיפרון' ואת המוקש, לצאת החוצה ולהסתלק במכונית השנייה, שתמתין בסמוך, עם המסתערב יצחק ליד ההגה. הוכנו גם שתי מכוניות רזרביות, שישמשו ככוח חילוץ, למקרה שהכוח המבצע יסתבך. הן חנו לייד 'גשר של'.
לאחר שאנשי הפלמ"ח חיבלו במכונית - כדי שהכנסתה למוסך לתיקון תיראה אמיתית - החלו לנסוע לעיר התחתית. בדרכם עברו שלושה מחסומים של ערבים. יעקובה, הנהג, נכנס למוסך וביקש שיתקנו את המכונית ה"פגועה". סגן-מנהל המוסך סרב לקבל את המכונית לתיקון, מחשש שהיא ממולכדת, ויעקובה פתח בצעקות מחאה והחל לאיים עליו בהעמדה לדין, משום שאינו משתף פעולה עם לוחם ערבי, שבא, כביכול, משכם - בשליחות הוועדה הלאומית. יעקובה נתבקש לחכות למנהל. לאחר כמה דקות, כאשר הבחין כי אין שמים אליו לב, הפעיל את המנגנון וחמק מהמוסך אל מכוניתו של יצחק שהמתינה בחוץ, ושניהם התרחקו מהמקום.
בקושי הספיקו לעבור כמה עשרות מטרים - ונשמע פיצוץ אדיר. לפני מכוניתם נסע ג'יפ אנגלי ועם הישמע הפיצוץ הוא עצר בבת-אחת, כדי לחסום את הכביש. יצחק לא הספיק לעצור והתנגש בג'יפ האנגלי. האנגלים שלפו נשקם והחלו לחפש אצל ה"ערבים", אך לא מצאו נשק. יצחק נזף באנגלית צחה - בהומור - בנהג האנגלי על חוסר הנימוס שגילה, כשלא אותת כאשר עצר, והם שוחררו לדרכם.
במוסך הערבי נהרגו כ- 30 איש ונפצעו כ- 70. הפיצוץ הכפול - של שתי מכוניות התופת - הרס את המוסך לחלוטין.