דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

סא"ל בץ רבינוביץ מאיר ז"ל

נולד ברוסיה
בי"ז חשוון תרע"ח, 2/11/1917
עלה ב-29/05/1929
גוייס ב-1941
יחידות: פל' ו', מטה חזית הדרום, מטה הפלמ"ח
תפקיד אחרון: קצין הנדסה קרבית
שוחרר ב-1950
נפטר ב-1979

קורות חיים

השם בץ נקשר מידית עם ההגנה והפלמ"ח ולאחר מלחמת העצמאות כאיש הנגב, מתכן בונה ואיש חזון של תעלת הימים. מאיר נולד ביום י"ז בחשוון תרע"ח (2.11.1917) במוסקבה, רוסיה. עלה ארצה ב-29.5.1929. בהגיעו " הישר" למאורעות תרפ"ט. בשנת 1930 עבר לגור בירושלים. בשנים 1936-1930 למד בגימנסיה העברית ברחביה. בשנת 1931 הצטרף לתנועת "הצופים", שבט מתיתיהו והיה מעמודי התווך שם. יחד עם רבים וטובים ביניהם יגאל ידין וצבי ספקטור. בשנת 1932 הצטרף לארגון ה"הגנה". בשנת 1936 מונה ע"י יצחק שדה למפקד נחלת יצחק והשתלב בפעולות סיור, אבטחה, הדרכה ופיקוד. בשנת 1938 עבר קורס מפקדים בפיקודו של וינגייט ברמת יוחנן. לאחר מכן היה מדריך בקורס המ"כים הראשון בקריית ענבים. בין החניכים: יגאל ידין, יגאל קדר. בשנת 1939 החל לימודיו בטכניון בחיפה, יחד עם ישראל ליברטובסקי, ארגנו את המרד ב"ספר הלבן". מונה למפקד גדוד של 400 סטודנטים. עבר קורס מ"מ יחד עם צבי ספקטור, עבדו, ישראל כרמי, חיים לסקוב ועוד. בשנת 1939 ייסד את החי"ש בירושלים: 3 גדודים בפיקוד ידין, דוידסון ובץ. גדודו של בץ נקרא "ראשון ליהודה" . בשנת 1941 הפך הגדוד להיות חלק מפלוגה ו' של הפלמ"ח. מאיר בץ שימש כמדריך ראשי לכידון וקפ"פ, קבע את החוקים והכללים לקרב מגע ואת ספרי ההדרכה והלימוד. הוא גויס על-ידי יצחק שדה לפו"מ ("פלוגות מיוחדות"), חוליות הכפופות ישירות למטה הארצי לפשיטות נועזות על כפרים ערביים, וחבלה במתקנים חיוניים הבאת מודיעין והשתקת מלשינים. בפיקוד צבי ספקטור, שאר חברי החוליה עבדו, מונדק, חיים לבקוב, שלמה רבינוביץ. בשנת 1941, עם הקמת הפלמ"ח, פיקד על קורס מ"כים ראשון של הפלמ"ח. בין החניכים: בני מהרשק, עמוס סוחצ'ובר, ועוד. בשנת 1941 הקים בפקודת יצחק שדה את פלוגה ו' של הפלמ"ח מגדוד החי"ש "ראשון ליהודה" שהיה מפקדו והציע למנות את ישראל ליברטובסקי כמפקד. בשנת 1942 הדריך את המחלקות המיוחדות של הפלמ"ח: קורס חבלה בבית-אורן (פברואר 1942): קורס צלפים במשמר-העמק (יולי 1942): מיישם את תוכנית "הצפון". בשנת 1942 הדריך בקורס המ"מ בכפר ויתקין. בשנת 1942 נפגש עם בראזני, מנהיג הכורדים, כדי לתכנן ולארגן מרד כורדי כתגובה למרד רשיד עלי בעיראק. בשנת 1942 פעל ליישום תכנית "הצפון", תיכנן ואירגן סיורים רבים של אנשי הפלמ"ח בכרמל הכין מקומות למסתור נשק ולהתבצרות בכרמל. הכין תכנית לחבלה בגשרים על צירי הפריצה המתוכננים של הגרמנים. בשנת 1945 שימש כמדריך ראשי של חץ - חי"ש צעיר שהיה הגדנ"ע. בשנת 1946 היה שליש תכנון של יעקב דורי הרמטכ"ל. תכנן ופיקד על חבלה ברשת הטלפונים הצבאית הבריטית. באותה שנה מתכנן ומבצר את הישובים רבדים עין צורים ונווה אילן. בשלהי 1946 ממקימי מתכנני ומפקד קיבוץ קדמה, מ-11 הישובים שעלו במוצאי יום כיפור 1946. היה ממקימי חמ"ד עם אפרים קצ'לסקי והיה עוזרו של פרופ' רטנר. בדצמבר 1947, בראשית מלחמת העצמאות, פיקד על ימין משה בנוסף לתפקידי אחרים: אחראי על אספקת המים בירושלים הנצורה, מתכנן את שדות התעופה בעיר, את ה"קונוס" לפריצה לעיר העתיקה, ממתכנני מבצע "יבוסי" (החמ"ל היה בביתו בירושלים). באוגוסט 1948, עם הקמת צה"ל מינה יגאל אלון, מפקד החזית, את מאיר בץ להיות קצין הנדסה של חזית ד'. כקצין הנדסה פיקודי הציע פתרונות הנדסיים למהלכים הטקטיים של החזית. מצא את הדרך לפריצת צה"ל לסיני במבצע "חורב". פעילות אזרחית: בשנת 1950 השתחרר צה"ל והחל בונה את ביתו בבאר-שבע. בשנים 1967-1950 שימש כמהנדס מחוז הנגב של הסוכנות היהודית, מתכנן ובונה ישובים רבים בנגב. בשנת 1957 יצא בשליחות משרד החוץ למזרח אסיה. בשנים 1979-1967, היה מהנדס מחוז הדרום של משרד הפנים. בשנת 1965 הוזמן על-ידי ממשלת ארה"ב כדי לעמוד על תוכניתו לכריית תעלת הימים. תיכנן את תעלת הימים בנתיב הדרומי. משנת 1950 עד שנת 1979, שנת פטירתו, התגורר עם משפחתו בבאר שבע. מאיר בץ נפטר בשנת 1979. מסר את הפרטים: אורי בץ, בנו.

אלבום תמונות