כהן ברגנר צביה

בת אסתר ויצחק
נולדה בירושלים, ישראל
ב-12/2/1930
גוייסה ב-1947
יחידות: הגדוד השלישי, חטיבת יפתח, מטה
בהכשרת דפנה/הצופים ה'
תפקיד אחרון: סמל חינוך ותרבות
שוחררה ב-1949

קורות חיים

צביה נולדה ב- 12.2.1930 בירושלים. היא בוגרת תיכון בית הכרם. בשנת 1947 התגייסה לפלמ"ח להכשרת דפנה בגדוד השלישי בחטיבת יפתח. עם שחרורה סיימה קורס לרפוי בעיסוק והשתלמה במקצוע זה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בשיקום, מאוניברסיטת ניו-יורק ותואר M.A. בחינוך מאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה. סיימה לימודי תעודה בעיתונות במכון ללמודי חוץ של הטכניון. עבדה מספר שנים בשיקום נכים ומשנת 1960 ועד היום היא עוסקת בתקשורת. כתבה בעיתונים "דבר", "ידיעות אחרונות", "לאישה", ערכה את המדור "לאישה ולבית" בעיתון "למרחב" ובשנים 1973-1995 ערכה את "דבר הפועלת", לימים ירחון "נעמת". זכתה בפרס על שם שרה רייכנשטיין לראיון הטוב ביותר (1966) ובפרס העיתונות על שם וולטר שווימר על סדרת ראיונות (1970) שהתפרסמו ב"למרחב". הרבתה לכתוב על בנות בשרות צבאי, כתבה וערכה את אלבום "בת חן" (1972), את הפרק על הח"ן באנציקלופדיה "צה"ל בחילו" (1982), וכן את האלבום בשם "התנדבנו לצבא הבריטי - חיילות ארצישראליות במלחמת העולם השנייה" (2005). כתבה והפיקה מספר רב של חוברות על זכויות ושירותים לנשים ולקשישים, חלקם מטעם עירית תל אביב-יפו. כיום היא פעילה בהתנדבות בצוות הטלביזיה הקהילתית וזכתה (יחד עם ריקי וישניה) בפרס ראשון בפסטיבל סרטי גימלאים על סרט הדרמה "יפה שעה אחת קודם" (2004). כיהנה ומכהנת בתפקידים ציבוריים מגוונים: באגודת העיתונאים, במועצה לישראל יפה ובמועצת שרותי בריאות כללית. היא יושבת ראש מועצת ארגוני נשים, סגנית נשיאה של המועצה הבינלאומית של נשים יהודיות, סגנית יו"ר דירקטוריון קרן יהושע רבינוביץ לאומנויות ומועצת קרן תל אביב לפיתוח, חברה במליאת רשות השידור. קבלה את אות השרות בהסתדרות (1993) וזכתה בתואר יקיר תל אביב (2007). צביה כהן, אם לשנים וסבתא לחמישה נכדים ומתגוררת בתל אביב.

אלבום תמונות